במוצאי שבת, 23.4, הודיע מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) כי בעקבות ירי הרקטות מעזה בסוף השבוע, ישראל תחסום את יציאתם של עובדים וסוחרים מעזה לישראל דרך מעבר ארז. בימי ראשון ושני (24-25.4) ישראל אכן מנעה את מעברם של עובדים וסוחרים מעזה דרך ארז, והתנועה במעבר התאפשרה רק למקרים ספורים שישראל מחשיבה “הומניטריים”. כלומר, במשך יומיים נמנעה ממעט תושבי עזה המחזיקים בהיתר שמאפשר להם לצאת מעזה ולעבוד בישראל כל אפשרות להגיע לעבודתם, מה שמשליך ישירות לא רק עליהם ועל משפחותיהם, אלא על כלכלת הרצועה בכלל, ששיעור האבטלה בה עומד על כ-45%.

רק בסוף מרץ 2022 הודיע מתפ”ש שישראל תרחיב את המכסה השרירותית ליציאה מעזה לעבודה בישראל ל-20,000 היתרים. מוקדם יותר במרץ הודיע מתפ”ש על הרחבה במכסה ל-12,000 היתרים, עלייה ממכסה של 10,000 שנקבעה באוקטובר 2021. במסגרת הרחבת המכסה ל-20,000 היתרים ישראל גם הודתה, לראשונה, כי ההיתרים שהיא מנפיקה משמשים גם עובדי יום מעזה, ולא רק סוחרים. המכסה החדשה של 20,000 טרם מולאה; נכון ל-14 באפריל, היו 11,900 תושבי עזה שהחזיקו בהיתרי “סוחרים” ו-“צרכים כלכליים” המאפשרים יציאה מעזה לפרנסה בישראל.

על פי דיווחים, החלטת ישראל לחסום את מעברם של העובדים המתפרנסים בישראל מוסגרה כניסיון ליצור לחץ אזרחי על חמאס דרך פגיעה בכלכלת הרצועה. כלומר, ישראל שוב מנצלת לרעה את שליטתה על מעבר ארז כדי להעניש את תושבי עזה על פעולות שאין להם כל קשר אליהן. מדובר בצעד נוסף של ענישה קולקטיבית, שהיא אסורה על פי החוק הבינלאומי, ודוגמה בולטת למדיניות המתמשכת של לוחמה כלכלית נגד עזה, שתנאי החיים בה התדרדרו מאוד תחת הסגר ההדוק שישראל כופה עליה מזה 15 שנה.

מאז 2006 ועד לאחר המתקפה הקשה של ישראל על הרצועה בקיץ 2014, וכן במסגרת “סגר הקורונה” שהיא השיתה במעבר ארז ממרץ 2020 ועד אוגוסט 2021, אסרה ישראל כליל על יציאה מעזה לעבודת יום בישראל.

בתקשורת דווח כי עובדי יום מעזה משתכרים בישראל בין 200 ל-500 שקל ביום; על פי הערכות, כ-12,000 תושבי עזה המחזיקים, נכון להיום, בהיתרים מכניסים לכלכלת עזה כ-5 מיליון שקל ביום. ראוי להזכיר כי בשל היעדר האכיפה נגד הפרות של מעסיקים בישראל, עובדים היוצאים מעזה לפרנסה בישראל חשופים לניצול ולפגיעה בזכויותיהם.

על פי דיווחים, מתפ”ש הודיע אמש כי ישראל תחדש מהיום (שלישי, 26.4) את כניסתם של פועלים וסוחרים מעזה, והיתנה זאת “בהמשך השמירה על היציבות הביטחונית באזור”. נזכיר כי השימוש בזכויות הבסיסיות של פלסטינים תושבי עזה לחופש תנועה ולפרנסה כקלפי מיקוח וכאמצעי להפעלת לחץ ולענישה פסול ואסור מכל, וכי אין להתנותן בדבר.