1 באפריל, 2019. היום הרחיבה ישראל את האזור המותר לדיג מול חלק מחופי עזה ל-15 מיילים ימיים, זאת לראשונה מאז הוחלו ב-1995 ההגבלות על האזור המותר לדיג, בהמשך להסכמי אוסלו. המרחב שבו יותר לדייגים להרחיק עד 15 מיילים ימיים יוחל באזור הדרומי של הרצועה, שמול דיר אל-בלח עד רפיח. במרכז הרצועה (נמל עזה עד דיר אל בלח) יותר דיג למרחק 12 מייל ימי, ואילו באזור הצפוני, שמהווה לפי יו”ר ועדת הדייגים בעזה אזור עשיר בדגה, יותר לדייגים להרחיק רק עד שישה מייל ימי מהחוף. בקצוות, בדרום ובצפון, ישנה רצועה של מייל ימי אחד שבה נאסר השיט כליל. דייגים מדווחים כי האזור שיהיה נגיש מעתה בדרום הרצועה כולל שטחים שקרקעיתם סלעית ופוטנציאל הדגה בהם גדול יותר.
ההסכם אינו כולל ערבות מצד ישראל לביטחון הדייגים. רק חלק משטחי הדיג מסומן במצופים שמניח חיל הים הישראלי. את ההגבלות אוכפת ישראל כל השנים בעיקר באמצעות ירי אזהרה או ירי אל עבר כלי השיט ולעבר הדייגים, במרחקים שונים מהחוף, מה שגורם לנזקים כבדים לרכוש, לפציעות ולאבידות בנפש. אמצעי אכיפה נוספים שמיושמים הם מעצרים והחרמה של סירות ומנועים, למשך תקופות ארוכות. בשלהי השנה שעברה החזירה ישראל לדייגים 25 סירות, בסמיכות לקדם-עתירה שיזם גישה עם ארגוני זכויות האדם עדאלה ואל-מיזאן. יחד עם הגדלת מרחב הדיג הודיעה היום ישראל כי תשחרר עוד ארבע ספינות וחמישים סירות דיג, שהחרימה מדייגים שיצאו מעזה.
מקורות בענף הדיג בעזה מסרו לגישה כי ישראל גם התירה להכניס לרצועה כבלי פלדה, החיוניים לעבודת הדייגים. אלה פריטים שכניסתם נאסרה עד כה, משום שהוגדרו על ידי ישראל “דו-שימושיים” (הן לשימוש אזרחי והן לשימוש צבאי). הכנסת ציוד וחומרי גלם נוספים הנחוצים לעבודת הדייגים, דוגמת חלקי חילוף למנועים או פיברגלס, הנחוץ לתיקון כלי השיט, עדיין אסורה. כך נמנעת מהדייגים תחזוקה ראויה של סירותיהם בשנות הסגר, מה שעלול להקשות עליהם לשוט לאזורים המרוחקים יותר, שמותרים כעת לדיג.
ההגבלות המתמשכות שאוכפת ישראל על הדיג פגעו קשות בענף הוותיק. רבים נאלצו לעזוב את המקצוע. לפי נתוני האו”ם, מספר הדייגים בעזה ירד מקרוב לעשרת אלפים בשנת 2000 לכ-3,700 דייגים רשומים כיום, כאשר מתוכם רק כ-2,000 עוסקים בדיג באופן סדיר ויומי.