מקורות בענף הדיג בעזה מוסרים כי ב-25 בנובמבר, בסביבות השעה תשע בלילה, השתלט חיל הים הישראלי על סירת דיג קטנה בעת שהייתה במרחק של ששה מיילים ימיים ממערב לרצוע, החרים אותה ועצר את הדייגים שהיו על סיפונה. בערב למחרת (26 בנובמבר), בסביבות השעה שבע בערב, תפס חיל הים סירת מנוע גדולה יותר (לאנץ’) שהייתה במרחק של 1.5 מייל ימי מחופי הרצועה, ועצר חמישה דייגים שהיו על סיפונה, כולם בני משפחה אחת. במהלך התקרית נפצעו שניים מהדייגים מירי כדורי גומי והם לא קיבלו טיפול רפואי עד שובם לרצועה. שלושה דייגים שוחררו מאוחר יותר באותו הערב והשניים הנותרים, למחרת. על פי מידע שנמסר לגישה, הסירה הגדולה שנתפסה היוותה מקור פרנסה עבור 100 אנשים. ב-10 בדצמבר, עצר חיל הים הישראלי שני דייגים  נוספים, פצע אחד מהם והחרים עוד סירת משוטים.

איגוד ועדות החקלאים ברצועה מסר כי מתחילת שנת 2021, תפס חיל הים הישראלי ששה כלי שיט ובהם סירה גדולה, שתי סירות משוטים ושלושה כלי שיט קטנים יותר ששימשו לתאורה באזור הדיג שאוכפת ישראל בים של עזה. על פי תיעוד של מרכז אל מיזאן לזכויות אדם בעזה, נרשמו במהלך חודש אוקטובר 30 מקרים בהם השתמש חיל הים הישראלי באש חיה נגד דייגים ברצועה. בנובמבר נרשמו 25 מקרים כאלה, ובדצמבר נרשמו, עד כה, עשרה מקרים.

על פי מקורות בעזה, ב-29 בנובמבר, ישראל החזירה שש סירות לרצועה דרך הים. שלוש מהן נתפסו על ידי חיל הים ביולי 2020 ושלוש האחרות באוקטובר 2021. הסירות שנתפסו בנובמבר ובדצמבר 2021 טרם הוחזרו לרצועה. מנועיהן של שתיים מהסירות שהוחזרו יצאו מכלל שימוש בשל נזק חמור שנגרם כתוצאה מירי חיל הים הישראלי. עלות תיקון המנועים גבוהה ממחירם של מנועים חדשים, בין היתר, בשל ההגבלות המתמשכות שמטילה ישראל על הכנסת חלקי חילוף וחומרים הדרושים לתיקונים. יתרה מזאת, ישראל לא החזירה את ציוד הדיג והחפצים האישיים שהיו על סיפון הסירות בעת תפיסתן, לרבות מכשירי GPS, רשתות דיג ומכשירי טלפון ניידים של הדייגים.

תפיסת סירות דייגים משטחה הימי של הרצועה והחזקתן בידי ישראל, במשך חודשים ושנים, הן עניין שבשגרה והן נעשות בחוסר סמכות ובניגוד להוראות הדין הבינלאומי. במאי 2019, לאחר מאבק משפטי ממושך שניהלו הארגונים גישה, אל מיזאן ועדאלה, ישראל התחייבה להשיב 65 סירות וכלי שיט אחרים שנתפסו מידיהם של דייגים ברצועה. רבות מן הסירות שהוחזרו לרצועה בחודשים שלאחר מכן שבו במצב קשה, לאחר שניזוקו, וללא הציוד שהיה על סיפונן, מה שהחריף את הפגיעה הכלכלית בדייגים ובענף הדיג בכלל.

שנים של סגר והגבלות על גישה למרחב הימי של עזה, שנאכפות לעיתים קרובות באמצעים אלימים הכוללים גם ירי לעבר סירות דיג ועיכוב או מעצר של דייגים, פגעו פגיעה חמורה באחד הענפים הכלכליים הוותיקים והחשובים ברצועה.