ועידת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית מתכנסת היום באוסלו, בהזמנתה של ממשלת נורבגיה. במפגש, המתקיים פעמיים בשנה, ידונו שוב נציגי המדינות התורמות, יחד עם נציגי הרשות הפלסטינית ונציגי ישראל, במצב ההומניטרי והכלכלי בשטחים הפלסטינים הכבושים. מאז כינוסה הקודם של הוועידה, ישראל המשיכה לאכוף על רצועת עזה סגר בלתי-חוקי וניהלה עוד מתקפה צבאית נרחבת מולה, הקשה ביותר מאז המלחמה ב-2014, וכל זאת בזמן מגיפה עולמית.

למרות שמתקיימים כבר חודשים מגעים להפסקת אש בין ישראל וחמאס, ועל אף שיושמו מעט “הקלות” במדיניותה של ישראל, כמו הרחבת מכסת היתרי הסוחר של תושבי הרצועה ל-10,000, זכויות האדם הבסיסיות של פלסטינים בעזה זוכות שוב ושוב להתעלמות, במקרה הטוב, ובמקרה הרע –  משמשות כקלפי מיקוח למטרות פוליטיות. בכל העת, ישראל ממשיכה לחסום תנועה, אף במקרים הומניטריים מובהקים, להגביל את כניסתם של חומרים וציוד חיוניים לתיקון תשתיות אזרחיות בסיסיות, ולמנוע פעילות מסחרית ופיתוח כלכלי.

בדוח שפירסם לקראת הכינוס, מזהיר המתאם המיוחד מטעם האו”ם לתהליך השלום במזרח התיכון מפני נקיטת צעדים נקודתיים, אשר אינם מהווים פתרונות ארוכי טווח ויציבים למצב העגום. המתאם המיוחד קורא למדינות התורמות, לממשלת ישראל ולרשות הפלסטינית לתאם תגובה משולבת והוליסטית להידרדרות המהירה של הכלכלה הפלסטינית. כאשר שיעור האבטלה בעזה קרוב ל-50%, העוני רק הולך ומחמיר, ועל אלה נוסף הצורך בשיקום נזקי ההסלמה ממאי 2021 בעלות משוערת של 485 מיליון דולר, בוודאי שתגובה כזאת נדרשת, ובדחיפות.

שנים של “הקלות” ו-“מחוות הומניטריות” כבר הוכיחו כי שינוי בר-קיימא במצב בעזה, ובשטחים הכבושים בכלל, יתאפשר רק עם הכרה מצד ישראל באחריותה המתמשכת להגן על זכויות הפלסטינים החיים תחת שליטתה, והסרת הגבלות התנועה החמורות, אשר מונעות פיתוח, שיקום ותקווה.