21 בינואר, 2018. שביתת מסחר כללית נקבעה למחר בבוקר ברצועת עזה. רוב הסקטורים במגזר הפרטי – הכולל בתי עסק, תעשיינים, חקלאים וקבלנים – ייקחו חלק במחאה לנוכח ההידרדרות המתמשכת במצב הכלכלי של תושבי הרצועה וההכבדה על תנאי המחייה, הקשים ממילא.
ההודעה שפורסמה לקראת המחאה פונה ליו”ר הרשות הפלסטינית, לנשיא מצרים ולקהילה הבינלאומית, לרבות מנהיגים במדינות מוסלמיות, ומציינת את אחוזי האבטלה המאמירים, במיוחד בקרב צעירים משכילים, את העלייה בשיעור העוני, את המחסור במזומנים, את הרדיפה של בעלי חוב שאין ביכולתם לשלם. הטענות המשתמעות הן כי הסגר הישראלי וסבבי הלחימה המסלימים פגעו אנושות בתשתיות הכלכלה ובסיכוייה לקום, לצד הסגירה המתמשכת של רפיח והסכסוך הפנים-פלסטיני, או העיכובים בתהליך סיומו, כמו גם זהירות היתר של הקהילה הבינלאומית, עוד מעמיקים את המשבר.
המגזר הפרטי דורש, בין היתר, לפתוח את מעבר רפיח; ללחוץ על ישראל לוותר על מנגנון הפיקוח על חומרי בנייה, שהושת לאחר קיץ 2014 ולחדול ממשטר ההיתרים החונק שמגביל את התנועה במעבר כרם שלום ובמעבר ארז; לבטל את הקיצוץ במשכורות עובדי הרשות תושבי הרצועה ואת המיסוי המחודש על כלל התושבים; ובעיקר הם קוראים לתוכנית רחבה ומחייבת שמטרתה לחלץ את הרצועה כלכלית.
“גישה” מתריע מזה זמן על ההידרדרות בתנאי המחייה ברצועה. בשבוע שעבר פרסמנו את סיכום 2017, שזכה גם לתהודה בתקשורת, ועל פיו בלפחות עשרה היבטים קריטיים, הסגר על תושבי רצועת עזה הולך ומתהדק. זאת בעוד שנדמה כי קיים קונצנזוס בקרב ראשי מערכת הביטחון בישראל, לצד הבנה של ההנהגה הפלסטינית ורבים בקהילה הבינלאומית, כי יציבות האזור כרוכה בהטבה מהותית בתנאי המחייה ברצועה. לצד הפרגמטיזם הזה, ראוי להזכיר שגישה לחיי משפחה, פרנסה ובריאות היא זכות אוניברסלית המגיעה לכל אדם וכי ענישה קולקטיבית היא עבירה על הוראת המשפט הבינלאומי.