ב-13.5.21 הפציצה ישראל את מגדל אל-שורוק אשר 14 קומותיו אוכלסו במערכות עיתונים, משרדים של חברות פרטיות וחנויות. מאות בעלי עסקים ועובדים, שגם בימים שלפני הלחימה נאנקו תחת עשורים של סגר ומגבלות המונעות פיתוח כלכלי, הצטרפו ברגע למעגל האבטלה. כמו אלפים נוספים שאיבדו את בתיהם או את בתי העסק שלהם במהלך ההתקפה, היכולת לבנות מחדש נבלמת כעת על ידי הגבלות שמטילה ישראל על כניסת חומרי בניין לרצועה. המגדל הוא רק אחד מתוך חמישה בניינים רבי קומות בשכונת אל-רימאל שהוחרבו לחלוטין במהלך המתקפה הישראלית. בניינים נוספים ניזוקו אף הם.

בקומה הראשונה של המגדל נפתחה רק עשרה ימים קודם לכן חנות התיקים והנעליים המשפחתית “אל-זייתונה”. “ארגנתי מסיבה גדולה, הזמנתי קרובי משפחה, שכנים וחברים, הייתי שמח”, מספר שאדי אל-זייתונה, 23, נשוי ואב טרי. “קנינו את החנות לפני שלושה חודשים, השקענו בה את כל הכסף שאני, אחי ואבי חסכנו במהלך השנים. שיפצנו, החלפנו ריצוף, חידשנו את הקירות ועיצבנו. עבדנו עליה במשך שלושה חודשים, ולא הספקנו ליהנות ממנה. 30 אלף דולר השקענו בהקמת החנות. ישראל הפציצה ולא נותר כלום. כל הסחורה שהייתה בה נקברה תחת ההריסות”.

בתמונה: שאדי אל-זייתונה ליד חנותו שהופצצה, שכונת אל-רימאל. צילום: מוחמד עזאיזה
בתמונה: שאדי אל-זייתונה ליד חנותו שהופצצה, שכונת אל-רימאל. צילום: מוחמד עזאיזה

“שכונת אל-רימאל הייתה הרוח והנפש של עזה”, מוסיף בכאב אל-זייתונה. “דמיינתי את הבן הקטן שלי גדל ועומד לצידי בחנות. אבל הם הפציצו הכול, גם את החלומות שלי, את הנשמה שלי. אני לא יודע מה עשיתי בחיים שלי שיהרסו לי ככה את כל החלומות”.

חנות מוצרי הילדים “לבנדר”, ששכנה ממול למגדל, הייתה אחת החנויות הגדולות ברצועה. החנות שהתפרשה על 600 מטרים והעסיקה 14 צעירים נפגעה גם היא קשה בהפצצות. “התכוננתי בבית לארוחת אל-איפטאר”, מספר בלאל מנסור, 30, נשוי ואב לשניים, העובד מזה חמש שנים בחנות. “פתאום קיבלתי טלפון מהמאבטח של המגדל. אף פעם לא דמיינתי שאפשר לפוצץ את מגדל אל שורוק. לא האמנתי למשמע אוזניי. זה היה סיוט. עזבתי את כל מה שהיה לי בידיים ויצאתי מהבית בריצה, כמו משוגע. לא חשבתי על איך אצליח להגיע לשם, ההפצצות היו מכל כיוון. הפסקתי לשמוע את הרעש של הטילים, רק חיפשתי מכונית להגיע איתה לחנות. כשהגעתי, הטיל הראשון כבר נפל על הבניין. לא הצלחתי לראות כלום, האבק השתלט על הכול, ואז ראיתי – המגדל נפל כולו”.

בתמונה: חנות
בתמונה: חנות “לבנדר” אחרי ההפצצה של מגדל אל-שורוק. צילום: מוחמד עזאיזה

החנות “לבנדר” ניזוקה מאוד. “לא הצלחתי להחזיק את עצמי”, אומר מנסור. “נפלתי ובכיתי. עברתי בתוך ההריסות – כאן היינו יושבים ואוכלים, שם היינו משוחחים עם קליינטים, שם היה המשרד שלי. לבנדר היא כמו בית שני בשבילי. איתה נעלמו גם כל הזיכרונות שלי”.

עובדי החנות, וביניהם מנסור, ממשיכים להגיע יום יום אל החנות ההרוסה, מתקשים לעכל את המציאות החדשה שבה לבנדר אינה קיימת והם חסרי עבודה וללא מקור פרנסה לכלכל את משפחותיהם. “אני לא יודע מה אני יכול לעשות”, מספר מנסור. “הבעלים של החנות במשבר רציני ועמוק. הזמנו הרבה סחורה לקראת החג, שהוא בדרך כלל שיא עונת המכירות. עכשיו הכול נעלם ואי אפשר להחזיר כלום”.

“מה שקרה בשכונת אל-רימאל זה פשע מלחמה. השכונה הזאת היא הלב של המסחר בעזה”, אומר מנסור. “אנחנו נבנה את החנות מחדש, נפתח אותה ונחזיר את כל העובדים לתפקידים שלהם. אנחנו רוצים שהחיים שלנו יחזרו”.