2 באוגוסט, 2017. הנחתה חדשה על ראשיהם של הפלסטינים המעטים המורשים לעבור במעבר ארז: מ-1 באוגוסט אסור לצאת מהרצועה עם מכשיר חשמלי שאינו הטלפון הסלולרי. אסור גם לשאת מזון כלשהו, גם לא לצריכה אישית בשעות ההמתנה הארוכות או לדרך. את ההוראות העבירו אלינו ממנהלת התיאום והקישור (מת”ק) עזה, הגוף שמיישם במעבר את מדיניות מתאם פעולות הממשלה בשטחים. עם זאת, הרשויות בישראל הקלו בטובן על היוצאים מסיבות הומניטריות, רובם חולים קשים ומלוויהם המודאגים, שרשאים באופן חריג לעבור עם אוכל “לשימוש אישי”. כמוהם גם מי שיוצאים לבקר כלואים בישראל.
גם על פלסטינים שיוצאים לחו”ל – ונדרשים ממילא להצטרף להסעה ישירה מארז לגשר אלנבי בדרך לירדן, כלומר כלל לא משתהים בישראל – נאסר לצאת כשברשותם מחשב נייד, למשל, או מכונת גילוח. ההגבלות החדשות חלות גם על עובדים פלסטיניים של ארגונים בינלאומיים. ליוצאים מכל הקטגוריות אסור לעבור עם מזוודות קשיחות ועל כולם נאסר גם לשאת עמם “מוצרי טואלטיקה”. נוסעים שאינם פלסטינים פטורים מכל זה ונדרשים רק להצהיר על מכשירי החשמל שבכליהם.
ההוראות נשלחו בדואר אלקטרוני, יום לפני כניסתן לתוקף, אל רכזי פניות לקוחות בגישה ובמוקד להגנת הפרט. הן לא פורסמו בסטטוס הרשאות בסגר, המסמך הקובע את משטר אישורי התנועה של פלסטינים בעזה ובגדה. לא ברור כיצד, מדוע ובאיזה הליך נקבעו, מי אישר אותן ולשם מה. ממילא לא מופיעה רשות ערעור או החרגה. מה משרתת ההכבדה הנוספת הזאת?
בישראל הרי יודעים שהתנועה נחוצה, הן של אנשים והן של סחורות. ישראל הרשמית גם הצהירה לא פעם על תמיכתה בשיקום החברה והכלכלה ברצועה, מהלכים שלא יכולים לקרות אם לא מאפשרים תנועה. במקום להסתפק בהתניית הרשות לעבור בבידוק ביטחוני, תקן שמיושם בכל מעבר בין רשויות בעולם, וכך לאפשר למעוניינים לצאת לבתי חולים, לביקורי משפחות, לפגישות עסקיות, להשתלמויות ולכל צרכי החיים, ישראל מסרבת לאפשר אפילו לכריכים לעבור.