פחות מחודש? מנהרה בעזה. צילום: אימאן מוחמד
פחות מחודש? מנהרה בעזה. צילום: אימאן מוחמד

כמעט כל העיתונים הבוקר מספרים את אותו הסיפור: המנהרה מרצועת עזה לשטח ישראל נבנתה באמצעות בטון ישראלי. מפקד פיקוד דרום, אלוף סמי תורג’מן, ניסח את המסר היטב: “חמאס ממשיך להתעצם ולבנות כוחו והוא ניצל באופן ציני את כוונותינו הטובות מהשבועות האחרונים להכניס חומרי בנייה לרצועה לטובת הסקטור הפרטי, לטובת האוכלוסייה”. מאחר שהסיפור הזה זכה לכותרות ראשיות, חשבנו שזה זמן טוב להעלות כמה תהיות:

1.
בצה”ל העריכו כי בניית המנהרה הזו ארכה בין שנה וחצי לשנתיים והסתיימה לפני חודשיים. כלומר, בניית המנהרה הסתיימה חודש לפני שישראל התירה הכנסת מלט למגזר הפרטי ברצועה. מדוע, אם כן, אלוף פיקוד דרום טוען שחמאס ניצל “את כוונותינו הטובות מהשבועות האחרונים להכניס חומרי בנייה לרצועה לטובת הסקטור הפרטי”? האם הוא חושב שההערכות בצה”ל לא נכונות? שחמאס בנה מנהרה באורך 1.7 קילומטרים ובעומק 18-22 מטרים בפחות מחודש?

2.
ואולי זו פשוט טעות, ובעצם אלוף פיקוד הדרום רצה לומר שהמנהרה נבנתה באמצעות חומרי בנייה שישראל מכרה לארגונים בינלאומיים? אם זו אכן הטענה, כדאי שהיא תאמר במפורש. יש לה השלכות. ישראל מתירה מכירת חומרי בניין לארגוני סיוע בינלאומיים לאחר תהליך אישורים ארוך ומייגע, ודורשת, בין השאר, הוכחות לביצוע הפרויקטים ולשמירה על חומרי הבניין. כלומר, משמעות הטענה הזו היא שהצבא פספס מלט ששימש להכנת 800 טון בטון, שהועברו איכשהו מארגוני הסיוע לחמאס. איך, למרות כל התהליך הביטחוני הנדרש, מאות טונות של מלט נעלמים מהרדאר? האם בכוונת הצבא לפתוח בחקירה בנושא?

3.
ובעצם, למה שחמאס ירכוש מלט יקר מארגונים בינלאומיים או יסתכן בגניבתו אם הוא יכול היה לרכוש את אותו מלט בזול דרך המנהרות? השאלה הזו מתחדדת לאור העובדה שבמנהרה התגלו שקי מלט ממצרים. על מה, אם כן, מבוססת ההערכה שהמנהרה נבנתה באמצעות מלט מישראל?

4.
אולי רוב חומרי הבנייה נכנסו בעבר דרך המנהרות, יאמרו המבקרים, אבל כיום רוב המנהרות סגורות. זה נכון. עם זאת, כדאי לזכור שחומרי בנייה עדיין נכנסים לרצועה הן דרך המנהרות והן דרך רפיח. מיולי עד ספטמבר נכנסו דרך מעבר רפיח 334 משאיות חומרי בניין בממוצע בחודש, כ-13,861 טונות של חומרי בניין. על פי דיווחים, אגב, ישראל לא לוחצת על מצרים להפסיק את מעבר חומרי הבניין. להיפך.

5.
לטענת הצבא, נדרשו בין שנה וחצי לשנתיים כדי לבנות את המנהרה הזו, בתקופה שבה ישראל הגבילה את כמויות המלט שנמכרו לארגונים בינלאומיים. ההגבלות נומקו ככורח ביטחוני, בטענה שחומרי הבניין עשויים לשמש לצרכי לחימה. בגלל ההגבלות הללו ארגונים בינלאומיים בנו פחות בתי ספר, פחות בתי חולים, פחות בארות, פחות בתים. והנה מסתבר שלמרות ההגבלות, בכל זאת נבנתה מנהרה גדולה בין עזה לישראל.

אז אם ההגבלות על הכנסת חומרי בנייה לא צלחו כצעד ביטחוני וכבר קבעו מומחים שסגר כלכלי לא מוכיח את עצמו, אולי הגיע הזמן לשקול מדיניות חדשה?