13 באוגוסט 2018. ביום חמישי גישה עתר לבג”ץ, יחד עם האגודה לזכויות האזרח, מרכז אלמיזאן לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, עדאלה ורופאים לזכויות אדם, בדרישה כי בית המשפט יורה על ביטולן המידי של כל ההגבלות שהטילה ישראל על תנועת סחורות במעבר כרם שלום, עורק החיים המרכזי של שני מיליון בני אדם החיים ברצועת עזה, כמחציתם ילדים וילדות.
הסגירה של מעבר כרם שלום, כבר למעלה מחודש, גרמה וממשיכה לגרום לנזקים כלכליים כבדים לתעשיות, לבעלי עסקים ולמפעלים בעזה, שממילא נאנקים תחת מגבלות הסגר שמטילה ישראל על הרצועה, ועוד מחמירים את מצב האבטלה בעזה, שעוד טרם הטלת המגבלות הגיעה לשיעור בלתי נתפס של 53.7 אחוזים. לעתירה מצורפים תצהירים של חקלאים ואנשי עסקים, שמבהירים את סדר הגודל של הנזקים הנגרמים להם ולכלכלת עזה, לטווח בלתי ידוע.
לכל אלה נוספה החלטתה ההרסנית של ישראל למנוע, ברוב הימים בחודש האחרון, גם כניסה של גז בישול ודלקים, החיוניים לפעולת מוסדות ציבור כמו בתי חולים, ומערכות תשתית בתחומי המים והתברואה.
ישראל מצהירה בגלוי כי צעדים אלה הם בבחינת עונש לאוכלוסייה האזרחית ברצועה, במטרה שתפעיל לחץ על חמאס, וזאת כתגובה לעפיפונים ובלוני תבערה המגיעים מעזה. ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה אזרחית על פעולות שאינן בשליטתה היא מעשה בלתי מוסרי ובלתי חוקי, שגם מדרדר את הרצועה אל עבר אסון הומניטרי ידוע מראש.
“עוד בטרם הוכרזה הסגירה של מעבר כרם שלום, המעבר לא סיפק את הצרכים המינימליים הדרושים לאוכלוסייה”, כתוב בעתירה. “כך, במקום לנקוט בצעדים כדי למנוע התמוטטותה של אוכלוסייה בת שני מיליון אנשים, המשיבים פועלים על מנת להחריף את המצב ההומניטארי והכלכלי ברצועת עזה (…) תוך התעלמות מוחלטת מהשלכותיה ההרסניות של החלטתם על האוכלוסייה האזרחית”.
לקריאת העתירה לחצו כאן.