בשבועות האחרונים הגשנו שבע עתירות נגד משרד הביטחון ורשויות הצבא בשם פלסטינים נוצרים מעזה, שבקשותיהם להיתר יציאה סורבו על ידי ישראל בנימוק “מאחרים”. הכוונה לתושבים שקרוב משפחתם שמענו הרשום בעזה עבר להתגורר בגדה המערבית, כלומר שוהה או שהה בעבר מחוץ לרצועה באופן “בלתי חוקי”, לעמדת ישראל. עילה זו לסירוב בקשות היא ענישה שרירותית ואסורה. ישראל משתמשת בה בשגרה כדי למנוע תנועה של פלסטינים בין עזה, ישראל והגדה המערבית.
בנוסף לעתירות שהגשנו, פנינו לפרקליטות מחוז דרום במכתבי קדם עתירה. במכתב הראשון פירטנו לגבי 21 תושבים שבקשותיהם סורבו באמתלת “מאחרים”. במכתב השני התייחסנו ל-18 תושבים נוספים, שבקשותיהם לא נבחנו בתירוץ בירוקרטי תמוה של “מספר טלפון לא תקין”, או שלא קיבלו כלל מענה לבקשתם, וזאת אף בחלוף ימים רבים מתחילת תוקף ההיתר שישראל קוצבת ליציאת נוצרים מעזה בחג.
כתוצאה מהתערבותנו המשפטית, אושרו עד ה-11 בינואר בקשותיהם של 46 פלסטינים נוצרים, בהם ילדים, אשר הצליחו לנצל את ההיתר, שתוקפו פג ב-19 בינואר, בימים שנותרו עד פקיעתו. עד לתום תוקף היתרי החג, הרשויות הישראליות המשיכו להתמהמה במענה לבקשות שהגשנו בשם שלושה מבוגרים ושני ילדים שאושרו עקרונית אך לא הונפק להם היתר, וכלל לא השיבו לגבי שלושה תושבים נוספים שפנינו בשמם.
לפי מידע שהגיע ל”גישה”, ובעקבות העבודה המשפטית כנגד סירוב בקשות להיתרים, אושרו השנה כ-574 בקשות של פלסטינים נוצרים ל”היתרי חג”, מתוך כ-830 בקשות שהוגשו בסך הכול. נכון ל-23 בינואר, מעל 100 בקשות נותרו ללא מענה מצד הרשויות הישראליות. יתר הבקשות נדחו באמתלות שונות.
מציאות זו, שבה אושרו היתרים לחלק מבני המשפחה ולא לאחרים, ובקשות נותרו ללא מענה, מאלצת אנשים להחליט אם לוותר כליל על ההזדמנות לבקר קרובי משפחה ובמקומות הקדושים בחג המולד, או לממש את ההיתר במחיר של פיצול מבני משפחה שנותרים מאחור ברצועה. כך, גם השנה, הראשונה מאז פרוץ המגיפה שבה הקצתה “היתרי חג” לנוצרים בעזה, האלימות הבירוקרטית שבה ישראל נוקטת מנעה ממשפחות רבות להיפגש, תוך פגיעה בזכויות בסיסיות לתנועה, חופש דת וחיי משפחה.
למידע נוסף על “היתרי חג” לנוצרים והפגיעה בחופש דת ופולחן של תושבי הרצועה, לחצו כאן.