7 באוקטובר, 2020. משפחת כ’ יצאה דרך מעבר רפיח לירדן בדצמבר 2019 כדי לבחון אפשרות לתרומת מח עצם מאחד מבני המשפחה לבת הפעוטה, החולה במחלה קשה. הפעוטה טופלה במרכז הרפואי לטיפול בסרטן ע”ש המלך חוסיין. ביום 17.5.2020, לקראת סיום הטיפול, הגישו ההורים לוועדה האזרחית הפלסטינית בקשה לשוב לביתם שברצועת עזה. כמה ימים מאוחר יותר, הכריזה הרשות הפלסטינית על הפסקת התיאום עם ישראל בשל כוונתה לספח רשמית שטחים בגדה. במסגרת זו, הופסקה גם עובדת הוועדה האזרחית ובקשת המשפחה לא הועברה לצד הישראלי.

המשפחה נאלצה להמתין, אך כאשר התחוור להם שהמצב לא עתיד להשתנות, פנו למת”ק עזה באמצעותנו ביום 13.8. פניות חוזרות ונשנות למת”ק לא הועילו, והחלטה בבקשה לא התקבלה.

ביום 23.9 הגשנו בשם בני המשפחה עתירה, שבה טענו כי חזרה של אדם לביתו היא זכויות יסוד, הנתונה לכל בן אנוש מכוח המשפט הבינלאומי. אי המענה של המשיבים לבקשת העותרים שולל מהם, הלכה למעשה, זכות זו, וגוזר עליהם ריחוק מביתם לפרק זמן לא ידוע. עוד טענו כי על ישראל לבחון בקשות להיתרים ללא קשר לתיאום הפלסטיני וזאת מכוח שליטתה הבלעדית במעברים, וכי חובה זו מקבלת משנה תוקף במקרים המגלים נסיבות הומניטריות כה חריגות.

בעקבות הגשת העתירה, הודיע מת”ק עזה כי העותרים יוכלו לשוב לביתם, ואכן, ביום 1.10 נכנסו ההורים ושלושת ילדיהם דרך המעברים אלנבי וארז לרצועה. בעקבות התפתחות זו, ומשהסעד שהתבקש בעתירה התקבל, נמחקה העתירה.