הזרמת שפכים לים בעזה, 2019. צילום: אסמאא ח'אלידי
הזרמת שפכים לים בעזה, 2019. צילום: אסמאא ח’אלידי

28 באוגוסט, 2019. ביום ראשון הודיעה ישראל כי לפי החלטת ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו, תגביל את העברת הדלק המיועד לתחנת הכוח של רצועת עזה, ותאפשר כניסה של רק מחצית מכמות הדלק “עד להודעה חדשה”.

להחלטה השפעה ישירה על אספקת החשמל ברצועה, מה שגורם לפגיעה בחיי היומיום ולשיבושים של תשתיות. מוחמד ת’אבת, דובר החברה לחלוקת חשמל בעזה, מסר שהאספקה לעזה היא כעת 45 מגה ואט, שמגיעים מתחנת הכוח ברצועה, בנוסף ל-120 מגה ואט הבאים מישראל. זאת בזמן שהביקוש לחשמל בעזה מוערך בין 450 ל-500 מגה ואט.

לפני שהתקבלה ההחלטה על הקיצוץ, פעלו בתחנת הכוח שלוש טורבינות מתוך ארבע, וייצרו כ-65 מגה וואט. מצב זה איפשר אספקת החשמל לתושבים שנעה בין 6 ל-8 שעות, שאחריהן לפחות 8 שעות נתק. בעקבות הקיצוץ, הושבתה אתמול (ג’) אחת הטורבינות בתחנת הכוח. כתוצאה מכך, אמר ת’אבת, אספקת החשמל לתושבים היא 4 עד 5 שעות, שאחריהן עד 12 שעות נתק.

השלכה אחת של הקיצוץ היא פגיעה בהיקף טיהור השפכים. כ-110 אלף קוב שפכים מוזרמים לים מדי יום, ומאהר אל-נג’אר משירות אספקת מים לערי החוף מעריך שכתוצאה מהמחסור בחשמל רמת הטיפול בשפכים תרד בעשרות אחוזים, מ-85 אחוז ל-60 אחוז הזוכים לטיפול כלשהו.

מאחר שכמות החשמל הדרושה להפעלת משאבות המים חסרה, חלוקת המים לבתים ולמוסדות ברצועה נפגעה אף היא. אל-נג’אר מעריך שתדירות חלוקת המים ירדה מפעם בשלושה ימים, לפעם בארבעה או חמישה ימים בממוצע. כתוצאה מכך ירד ממוצע צריכת המים לפרט מכ-80 ליטר ביום, לכ-60 ליטר ביום.

שוב בוחרת ישראל לנקוט בצעד אכזרי ובלתי חוקי של ענישה קולקטיבית, ומצמצמת במכוון אספקה של מצרך הומניטרי, במטרה מוצהרת לפגוע בכלל האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. להחלטה לעצור את הדלק לתחנת הכוח אין כל קשר לביטחון תושבי ישראל, והיא מעשה פסול. על ישראל לבטל מיד את ההחלטה ולאפשר הכנסה סדירה ומלאה של דלק לרצועה.