שיעורי התחלואה והתמותה מקורונה בגדה המערבית וברצועת עזה שוברים שיאים, מנות החיסון שהועברו לפלסטינים מכסות פחות מ- 1.5% מהאוכלוסייה; הארגונים: “לישראל אחריות משפטית, מוסרית, אנושית, וגם צורך אפידמיולוגי דוחק”

שישה ארגוני זכויות אדם ישראלים ופלסטינים עתרו היום (חמישי) לבג”ץ בדרישה שישראל תבטיח לאלתר אספקת חיסונים אחידה לאוכלוסייה הפלסטינית, שתחת כיבושה, שליטתה והשפעתה, בגדה המערבית וברצועת עזה. עוד דורשים הארגונים כי המדינה תעביר לפלסטינים מידית את עודפי החיסונים שברשותה.

העתירה הוגשה באמצעות עו”ד עדי לוסטיגמן בשם הארגונים רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, אלמיזאן, גישה, עדאלה, ושומרי משפט – רבנים לזכויות אדם, על רקע הזינוק החד שחל בשבועות האחרונים בתחלואת קורונה ובתמותה מהמגפה בגדה וברצועה.

לפי נתונים עדכניים המוצגים בעתירה: שיעורי התמותה מקורונה בגדה ובעזה הגיעו לשיא חדש עם כ-27 מתים ביום ואחוז בדיקות חיוביות העומד על כ-20%. התפוסה בבתי חולים הפלסטינים בגדה מלאה ובחלקם הפסיקו לקבל חולי סרטן מרצועת עזה הזקוקים לטיפולים דחופים ומצילי חיים. מספר המתים בגדה וברצועה יחד כבר חצה את 2,708 בעזה ובגדה ואחוז התמותה בהן עומד על 1.1% מהמקרים המאומתים, נתון גבוה יחסית לאחוז התמותה מקורונה בישראל. מספר מנות החיסון שהועברו עד כה לשטחים עומד על כ- 135,000 מנות, המספיקות ל- 67,500 איש בלבד – פחות מ-1.5% מהאוכלוסייה בגדה וברצועה, ואינן מכסות קבוצות בסיכון, בהם קשישים וחולים.

הארגונים מדגישים בעתירה שלישראל חובות משפטיות, מוסריות ואתיות כלפי הפלסטינים, הנובעות מתוקף כיבושה ושליטתה המתמשכת בגדה וברצועה. חובות אלה מעוגנות בדין הבינלאומי ובפסיקות בתי המשפט בישראל. מערכות הבריאות והכלכלה הפלסטינית סובלות שנים מהגבלות חמורות מצד ישראל, שבין היתר הובילו למחסור ברופאים ובציוד רפואי, להיעדר יכולת פיתוח וקושי בהתמודדות מול מגפת הקורונה וגלי התחלואה שלה. בנוסף, הארגונים מזכירים כי “הסכמי אוסלו, ככל שהם רלבנטיים לעניין, אינם מבטלים ואינם יכולים לבטל את כוחם המחייב של הדינים החלים באזור והמחייבים את ישראל לפעול לחיסון האוכלוסייה הפלסטינית”.

לפי הערכות משרד הבריאות בישראל, כדי לעצור את המגפה נדרשת התחסנות של מעל ל-90% מהאוכלוסייה. לפיכך, מדגישים הארגונים בעתירה, נתוני התחלואה הגבוהים בגדה ובעזה, אספקת החיסון הנמוכה וחוסר הוודאות לגבי הגעת חיסונים נוספים, מוסיפים לסכן חיים ומחזקים את הצורך באספקתם המיידית.

בעתירתם, מסבירים הארגונים כי בהימנעות מחיסון הפלסטינים טמון גם חוסר היגיון אפידימיולוגי. בין ישראלים לפלסטינים מתקיים מגע יומיומי. פלסטינים נכנסים לשטח ישראל לצרכים מסחריים, משפחתיים והומניטריים ועובדים בשטחה ובהתנחלויותיה. כל אלה הופכים את ישראל, מזרח ירושלים, הגדה ועזה ליחידה אפידמיולוגית אחת בכל הנוגע להתפשטות המגפה. החלטתה האחרונה לספק חיסונים לכמאה אלף פועלים פלסטינים המועסקים בשטחה, מוכיחה שישראל מכירה בחשיבות החיסון לשמירה על בריאותם ולהצלת חיי אדם.

“המדיניות הנוכחית של המשיבים ומחדלם מלדאוג לחיסון כל האוכלוסייה, פוגעים בזכויות הבסיסיות לחיים ולשלמות הגוף של התושבים הפלסטינים, ומהווים עוול מתמשך”, כותבים הארגונים. “עינינו רואות, כי המצב הוא כזה שברשות אין חיסונים בכמות משמעותית, ולעומת זאת באותו תא שטח האוכלוסיה של תושבי ואזרחי ישראל מחוסנת באופן כמעט מלא, למעט כאלה שאינם חפצים בכך. זהו מצב שאין אפשרות להצדיק אותו משום בחינה ומנוגד לדין הפנימי והבינלאומי בו מחויבת ישראל, לאתיקה הרפואית, למוסר ולצו האנושיות”.

לקריאת העתירה, לחצו כאן.