15 במאי, 2019. ביום 4.7.2018 הגיש ארגון “גישה” עתירה לבית המשפט העליון כנגד שר הביטחון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מנהלת תיאום וקישור לרצועת עזה, ורשות המעברים היבשתיים, בשמם של בעלי חברת “סראיו אל ואדיה” בעזה. העתירה הוגשה בדרישה לאפשר לחברה לשווק את הסחורה המיוצרת במפעליה, הכוללת ביסקוויטים, וופלים, חטיפי צ’יפס וקרמבו, לגדה המערבית וכן לייצאה לחו”ל. בנוסף, התבקשו המשיבים לאפשר ככלל ייצוא ושיווק של סחורות שאינן חקלאיות מעזה ובכלל זה כל סוגי המזון המעובד.

בהתאם לנהליהם של המשיבים, “לא קיימת מגבלה בדבר הטובין אשר ניתנים לייצוא” מעזה, ומהצהרותיהם עולה כי קיימת אפשרות לשווק ולייצא מזון מעובד ובכלל זה את מוצרי החברה מחוץ לעזה. למרות זאת, ניסיונותיהם של בעלי החברה, כמו גם בעלי עסקים רבים אחרים מרצועת עזה, לשווק ולייצוא סחורות שאינן חקלאיות, נכשלו. בפועל, מאז שנת 2007 מנעה ישראל שיווק וייצוא של מזון מעובד מרצועת עזה.

בטרם הטלת הסגר על רצועת עזה בשנת 2007, השווקים בגדה המערבית ובישראל היוו את נתח המסחר הגדול ביותר של החברה ובשלב מסוים אף נמכרו בשווקים אלה 80% ממוצריה. איסור השיווק הגורף היווה אחד הגורמים המרכזיים לשיתוק הכלכלי ברצועת עזה ופגע בחברות רבות ברצועה ולא רק בעותרת.  כתוצאה מאיסור השיווק והייצוא והמצב הכלכלי הקשה ברצועת עזה, החברה מייצרת כיום רק 30% מיכולת הייצור שלה ועובדים רבים אשר עבדו בה איבדו את פרנסתם.

בעתירה הודגש, כי התנהלותם של המשיבים מהווה הפרה לחובותיהם מכוח המשפט הישראלי, בין היתר בשל הפגיעה בעקרון המינהל התקין, והמשפט הבינלאומי החל על רצועת עזה. המניעה של השיווק וייצוא נעשית בחוסר סמכות, אינה סבירה ואינה מידתית. היא מובילה לפגיעה קשה בזכויותיהם של בעלי עסקים ואלפי עובדים ברצועת עזה, לחופש התנועה, חופש העיסוק והזכות לקיום בכבוד.

ביום 15.4.2019 הוגשה תגובת המדינה לעתירה. בתגובה נטען כי העותר לא הגיש “בקשה רשמית” למת”ק עזה עם זאת לא הוכחש כי בקשה בעניינו אכן הונחה על שולחן המת”ק וניתן בה מענה לפיו גורמי המת”ק עובדים מול העותרים לקידום הסוגיה.

עוד נטען כי אין כל מניעה שהעותרים יגישו בקשה לצד הישראלי באמצעות הגורמים המתאימים בוועדה האזרחית הפלסטינית ואז היא תבחן. על אף שלכאורה ניסתה המדינה לצייר תמונה לפיה כל הקושי נובע מאי העברת הבקשה, הרי שבהמשך הדברים מודה המדינה שממילא לישראל אין מנגנון שיכול לאשר בקשות להוצאת מזון מעובד מהרצועה ולפיכך “יתכן אפוא שיהיה קושי לעת הזו בשיווק הסחורה המדוברת הסחורה המדוברת מרצועת עזה לאיו”ש”.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 15.5.2019 התמקד ההרכב בטענה הפרוצדורלית של המדינה לפי כלל לא הוגשה בקשה. המדינה לא נדרשה להסביר כיצד יתכן שהשיבה לבקשה שלא הוגשה והשופט פוגלמן אף טען בשם המדינה כי נעשתה טעות למרות שהדבר לא נאמר על בא כוחה. בית המשפט עמד על כך, שהעותר יפנה באופן רשמי לוועדה האזרחית הפלסטינית ויגיש בקשה, והזמין את העותר לשוב ולפנות אם בקשתו לא תטופל בעתיד. בפסק הדין הורה בית המשפט על מחיקת העתירה וציין כי “הנחתנו היא כי הבקשה, ככל שתעובר על ידי הועדה האזרחית הפלסטינית, תטופל במהירות הראויה, בהתאם לכללי המשפט המנהלי”.