“סגר הקורונה” החמור שמטילה ישראל על עזה בלא שינוי זה החודש ה-12, מתאכזר לרבים שנקלעו למבוך בירוקרטי אטום. למשל, א’, שכבר למעלה משנה מנסה לצאת את הרצועה כדי לשוב למשפחתו ולעבודתו. חג אהבה מרחוק
מגפת הקורונה שיבשה, ועדיין משבשת, חיים של רבים. היא גם חוצצת בין זוגות ומפצלת משפחות בין ארצות ויבשות. בחלוף הזמן, חלקם הצליח להתאחד, ויוכל לציין יחד את חג האהבה, “יום ולנטיין”. אך עבור רבים ברצועת עזה, “סגר הקורונה” הגורף שישראל מטילה זה החודש ה-12 ברציפות – הכבדה של הסגר “הרגיל” בתואנת התגוננות מפני הנגיף – ממשיך להפריד בינם לבין אהוביהם, בגדה המערבית, בישראל ובחו”ל.
אחד מהם הוא א’, תושב הרצועה, שבעשור האחרון עובד ומתגורר באחת ממדינות המפרץ. לפני למעלה משנה, בינואר 2020, הגיע לביקור קרובי משפחה בעזה. מאז, “סגר הקורונה” הישראלי, והסגירה המתמשכת של מעבר רפיח למצרים במהלך השנה, המשיכו לחסום את כל ניסיונותיו לשוב לעבודתו, לזוגתו ולשני ילדיו.
ב-5 באוקטובר פנה גישה למתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) בשמו של א’, בבקשה שיסדיר את יציאתו מהרצועה, דרך ארז, בדרכו לירדן, דרך מעבר אלנבי. כך החלה התכתבות מתישה, שבמהלכה נשלח א’ בלך ושוב, התבקש להשיג מסמכים שונים ממשרד הפנים הירדני ולהמתין לשובו של תיאום פלסטיני עם ישראל (שהופסק זמנית במחאה על כוונות המדינה לספח שטחים בגדה המערבית), כדי שב-27 בינואר יסרב לה מתפ”ש, בנימוק ש”הבקשה אינה עומדת בקריטריונים”. וזאת למרות שהמקרה של א’ בהחלט כן עומד בקריטריון שקבע מתפ”ש ליציאת תושבים זרים מעזה לישראל, לגדה ולחו”ל.
ב-31 בינואר פנה גישה שוב למתפ”ש. חזרתו של א’ נעשתה דחופה יותר, מכיוון שעליו להסדיר את תושבותו במפרץ. תוקפה יפוג ב-23 בפברואר. מכיוון שבשלהי ינואר סגרה ישראל את מעבריה היבשתיים, בהם אלנבי, המשמש לתנועת פלסטינים לירדן, מתפ”ש התבקש לאשר את יציאתו של א’ ברגע שייפתח המעבר. ב-3 בפברואר הגיע סירוב נוסף ממתפ”ש. באלנבי מתאפשר רק מעבר של מקרים הומניטריים חריגים, ציין בתשובתו, אותה סיכם ביובש: “הוחלט שאין מקום לחרוג בעניינו [של הפונה] מהמדיניות הקיימת”.
התנהלות אכזרית זו, שמסכלת זמן כה רב את מאמציו של א’ לשוב לחייו, פוגעת, בין היתר, בזכויותיו הבסיסיות, בהן לפרנסה ולחיי משפחה. היא גם אופיינית להתכחשותה של ישראל, כוח כובש ברצועה, לאחריותה ולמחויבויותיה כלפי תושבי עזה. ב-4 בפברואר עתרנו בשמו לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה שיורה להתיר את יציאתו מהרצועה דרך מעבר ארז מיד עם פתיחתו של מעבר אלנבי. בינתיים, פתחה מצרים את מעבר רפיח, וא’ מקווה לנצל זאת כדי לשוב הביתה. גם אם יצליח לצאת בקרוב מאוד, כמו שאנחנו מקווים, לו היתה המדינה מכירה בחובותיה ומגינה על זכויותיו, היה יכול א’ לנצל את הימים הרבים שבהם פעל מעבר אלנבי ונמל התעופה, ולחבק זה מכבר את אהוביו.