מרחב הדיג גדל לתשעה מיל ימי

דייגים בעזה מספרים שמרחב הדיג הוגדל לתשעה מיל ימי. מגוון הדגים גדל אבל לא הכמות היציאה לים מסוכנת וחיל הים הישראלי אוכף את הסגר בירי לעבר סירות דייגים

דייגים בחוף עזה. מקצוע מסכן חיים. צילום: אימאן מוחמד

10 במאי, 2017. ישראל הרחיבה ב-3 במאי את המרחק שהיא מתירה לדייגי רצועת עזה להתרחק מהחוף, משישה לתשעה מיל ימי. ההרחבה תקפה לאזור דרומית לוואדי עזה. מצפון לקו ואדי עזה, המרחק המותר נותר כשהיה, שישה מיל.

זכריא בכר, יושב ראש ועדת הדייגים באיחוד ועדי העבודה החקלאית ברצועה, אמר בשיחה עם תחקירנית גישה, שהגדלת מרחב הדיג חשובה, אך נראה שלא תשנה מהותית את מצב הדייגים. הרחבת התחום רק בדרום גורמת להצטופפות של דייגים בשטח הזה. לפי בכר, עובדים כעת בעזה 3,750 דייגים ב-1,270 סירות.

הדייג ח'אלד אל-הביל אמר לגישה שהאזור שמדרום לוואדי עזה הינו אזור חולי, כלומר ללא סלעים, ולכן הדגה בו מצומצמת יותר. לדבריו, דגה רבה ומגוונת יותר נמצאת ממרחק 7.5 מיל ימי מהחוף ואילך, ורוב הדייגים מתרכזים ברצועה של קילומטר וחצי, מה שאכן גורם לצפיפות גדולה על פני שטח מצומצם. אל-הביל עצמו הרחיק לאזור זה רק פעם אחת מאז שנפתח בשל העלויות הגבוהות של ההפלגה. הוא מדגיש שההרחבה מועילה, אך אינה מספיקה. כשיצא למרחק הזה הצליח לדוג סוגי דגים שלא היו זמינים במרחק קרוב יותר לחוף, כולל סולטן אבראהים (מולית אדומה), לוקוס אדום ולבן, פרידה וכן שרימפס בגדלים שונים. בדרך כלל, שלל הדייגים מעזה מסתכם בעיקר בסרדינים, שנמצאים באזור המצומצם אליו הם מורשים לצאת.

בכר מספר כי ישראל תוחמת את מרחב הדיג במצופים וחיל הים אוכף את ההגבלה בנוקשות. כל סטייה מהתחום המותר מעמידה את הדייגים בסכנת חיים. במקרים שבהם דייגים נסחפו או טעו האירוע נגמר בהחרמה של סירות, ו/או בירי, שגורם לפציעות ואף למוות. בתחילת השבוע דווח על תקרית כזו כאשר דייג ניסה להחזיר רשת שנסחפה אל מעבר למצוף, ונורה. הדייג נפצע ולסירה נגרם נזק כבד.

לפי נתונים שליקט ארגון זכויות האדם הפלסטיני "אל-מיזאן", עד כה ב-2017 נעצרו 14 דייגים על ידי חיל הים הישראלי, חמישה נפצעו ואחד נהרג; חמש סירות הוחרמו. ב-2016 נעצרו 135 דייגים ו-26 נפצעו מירי, 43 סירות הוחרמו. עשרות כלי שיט וציוד דיג רב נפגעים או נהרסים מדי שנה.

גם בכר וגם אל-הביל אומרים שלמרות הפרנסה הדחוקה וסיכון החיים, רוב הדייגים אינם ממהרים לעזוב את התחום, בעיקר בגלל האבטלה הגבוהה בעזה, שמשמעותה סיכויים נמוכים למצוא פרנסה חלופית.

הרבה לפני שדנים במיזמים יקרים עם סיכויי היתכנות נמוכים, כמו איי נמל, צריך לדאוג שתושבי עזה יוכלו להתפרנס כראוי, גם מהמשאב הזמין והקרוב להם ביותר, הים, שמאכיל את עיר הנמל הזאת כבר דורות. ירי על אזרחים בלתי חמושים נראה כאמצעי לא מידתי לאכיפת הסגר, שממילא יש להסירו. הגבלת הדיג, שעל פי הסכמי אוסלו אמור היה להיות מותר עד 20 מיל מהחוף, סותרת גם את ההצהרות החוזרות של בכירים בישראל בדבר הצורך בשיקום כלכלי של הרצועה ותמיכה באפשרויות הפרנסה ובהתפתחות של תושביה.