חקלאים בעזה מעריכים נזקים לאחר עוד סבב ריסוס ישראלי

שדה סמוך לאזור החיץ. צילום: גישה

שדה סמוך לאזור החיץ. צילום: גישה

1 בפברואר, 2017. בתחילת השבוע שעבר, מטוסים ישראלים ריססו חומרי הדברה באזור הגדר עם רצועת עזה, ואימתו את עננת החשש תחתיה חיו החקלאים באזור כבר כמה שבועות. כמה ימים לאחר מכן איש השטח של "גישה" ברצועה פגש כמה מאות מטרים מהגדר חקלאים כועסים, מתוסכלים, שאיבדו פרי עמל של חודשים רבים וניצבים בפני תהום כלכלית.

וואאל שאמי גידל שבעה דונמים של תרד מזרחית לח'אן יונס וסיכם מראש עם סוחר בעזה, שהיה מעוניין לקנות את היבול. העסקה אמורה היתה להכניס לשאמי בין 20 ל-25 אלף שקל. בעקבות הריסוס, היבול חסר ערך, והסוחר כמובן חזר בו. שאמי נשאר עם המחאות ללא כיסוי ועם חובות, עם דשנים שהוא צריך לקנות ועם פועלים שצריך לשלם להם כדי שיסירו את העלים הפגועים. עכשיו נותר לו לחכות לצמיחה מחדש של יבול, שאולי, אם השורשים לא נפגעו, יהיה מוכן לקטיף בעוד חודשיים. הריסוסים והנזקים האלה, הוא אומר, חוזרים על עצמם כבר שלוש שנים.

חקלאים באזור מגדלים תרד, אפונה וחיטה במרחקים של בין 250 מטרים ועד קילומטר מהגדר, ואומרים שכל היבולים נפגעו, כאשר השטחים הקרובים לגדר נפגעו קשה יותר.

חקלאים הצביעו על השטח שבין הגדר לשדות של שאמי וסיפרו שטרקטורים של הצבא נכנסים לא פעם, מיישרים את האדמה כך שלא נשארה בה צמיחה צפופה והיא חשופה כמעט לחלוטין. גובה צמחי התרד בשדות לא מגיע ליותר מ-20 ס"מ, אז לשם מה הריסוס, הם תוהים? מה ישראל מפיקה מהפעולה החוזרת הזאת? חלקם משוכנעים שהמטרה היא לגרום להם לנטוש את השדות. התקשורת, אפילו המקומית, לא מתעניינת יותר בנושא והחקלאים מרגישים זנוחים.

אחד החקלאים סיפר שהוא מתכנן למכור ארבע כבשים ואת שארית זהב הנדוניה של אשתו כדי להחזיר חובות לבעל באר המים שהוא משקה ממנה, ולסוחר הדשנים. היבול שגידל היה אמור לכסות את ההוצאות האלה. זה כבר לא יקרה.

וואאל ת'אבת, מנהל מנהלת המחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות הפלסטיני, אומר כי כתוצאה מפעולות הריסוס בינואר נפגעו 3,400 דונם של גידולים חקלאיים. הנזק לשדות שבמחוזות עזה, מחוז מרכז והצפון (1,400 דונם) היה קל עד בינוני, בעוד שהנזק לשדות במחוזות ח'אן יונס ורפיח (2,000 דונם) נע בין בינוני, קשה להרס מוחלט, כלומר שלא ניתן להפיק עוד מהשדות דבר העונה.

"גודל הנזק תלוי במרחק של השדות מהגבול, ובסוג הגידולים" הסביר ת'אבת. "תרד, פטרוזיליה ודומיהם, שמגודלים בעיקר בדרום, נפגעים יותר מריסוס, יחסית לגידולים כמו חצילים, קישואים, וכרובית. בנוסף, בדרום השדות קרובים יותר לגדר."

משרד הביטחון ענה בספטמבר לעתירת חופש מידע של "גישה" שהריסוסים מתבצעים רק בצד הישראלי של הגדר, באזור המכשול הביטחוני. תשובה לא מאוד מספקת, לנוכח ממדי ההרס בעומק הרצועה. המשרד לא הסביר מה תכלית הריסוס ומדוע אי אפשר להשיג את אותה תוצאה בשיטות הרסניות פחות.

מדיניות האדמה החרוכה הזאת חייבת להיפסק.