ההגדלה באספקת החשמל הרציפה משפרת את אספקת המים בעזה, אך כרגע נראה שהשיפור זמני

קודם לתרומה הקטרית, נאלצו תושבים להתאסף בחללים ציבוריים שהפעילו גנרטור אם ביקשו להטעין טלפונים ומחשבים. צילום, לפני שנתיים: גישה

קודם לתרומה הקטרית, נאלצו תושבים להתאסף בחללים ציבוריים שהפעילו גנרטור אם ביקשו להטעין טלפונים ומחשבים. צילום, לפני שנתיים: גישה

27 בדצמבר, 2018. חודשיים חלפו מאז החלו מופעלות שלוש טורבינות בתחנת הכוח היחידה בעזה, מה שמאפשר הגדלה משמעותית של אספקת החשמל ברצועה, אחרי קרוב לשנתיים, שבהן פעלה בתחנת הכוח רק טורבינה אחת. תושבי עזה מקבלים כעת עד 15 שעות חשמל ביממה כתוצאה מכך שהתפוקה המצרפית של שלוש הטורבינות עלתה מ-25 ל-80 מגה ואט. מספר שעות החשמל תלוי בכמות הצריכה, הנובעת בין היתר מתנאי מזג האוויר. כמות החשמל הזמינה ברצועה, ביחד עם החשמל שמוכרת ישראל לעזה, מגיעה עד 200 מגה ואט.

העלייה באספקת החשמל מביאה איתה שיפור גם באספקת המים. בדוח של משרד האו”ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מהשבוע שעבר מצוין שאספקת המים מתחנות אגירה עלתה בכ-40 אחוז, מ-140 אלף מטרים מעוקבים ביום, ל-200 אלף ממ”ק ביום. כתוצאה מכך עלתה גם אספקת המים המוזרמת לבתים, וכעת רבע ממשקי הבית מקבלים מים זורמים שמונה שעות ביום, 55% ממשקי הבית מקבלים מים שמונה שעות פעם ביומיים, וחמישית ממשקי הבית מקבלים מים למשך שמונה שעות פעם בשלושה ימים.

לשם השוואה, באוקטובר, לפני המימון הקטרי, חמישית מתושבי הרצועה קיבלו מים פעם בשבוע בלבד, 40% קיבלו מים מדי ארבעה ימים ו-40 אחוז כל שלושה ימים.

גם תפקודן של תחנות ההתפלה השתפר כתוצאה מהעלייה באספקת החשמל; חלה עלייה של 20 אחוז בכמות המים המופקים ב-48 התחנות הציבוריות הפזורות ברצועה. יחד עם זאת, 90 אחוז מתושבי עזה שותים מים הנרכשים מחברות התפלה פרטיות, היקרים בשיעור של פי עשרה עד פי 30 ממי הברז, מה שיוצר עול כלכלי כבד מנשוא.

שיפור משמעותי חל גם בעבודת מתקני הטיפול בשפכים, מה שמפחית את כמות השפכים הלא מטופלים שמוזרמים לים, את הפגיעה בדגה וגם את הסכנה להצפת בתי תושבים המתגוררים בסמוך למתקני הטיהור.

השיפור באספקת החשמל מביא איתו פוטנציאל לשיפור כלכלי. למשל מוג’אהיד אלסוסי, סוחר ובעל מפעל ריהוט ברצועה, מספר שהרחיב את שעות הייצור מאחר שאינו כפוף עוד ללוח הזמנים של שלוש או ארבע שעות חשמל ברשת ביום.

הסכם המימון הקטרי, בסך 60 מיליון דולר, צפוי להספיק רק לחצי שנה של הפעלת שלוש הטורבינות בתחנה. חלפו כבר חודשיים. כדי לאפשר לתושבי עזה חיים ראויים למאה ה-21, נדרש פתרון בר-קיימא בתחום האנרגיה. בצעד מידי על ישראל לאפשר כניסה שוטפת לרצועה של תשומות הנחוצות לקיום התשתיות ולאחזקתן. בנוסף יש לקדם תוכניות, שעליהן כבר הוסכם, כמו תוספת של קווי אספקה מישראל (קו 161), הנחת צינור גז לתחנת הכוח  ולאפשר פעילות כלכלית עשירה, שתאפשר לתושבים להשתחרר מהתלות בארגוני סעד וסיוע.

עדכון, 30.12.2018:  נכון להיום (א’), בשל הצניחה בטמפרטורות, גברה צריכת החשמל, ולכן שעות האספקה ברשת ירדו לשש שעות של אספקה רצופה במקום שמונה. בשעות הלילה התושבים מקבלים רק כמה שעות חשמל. החברה לחלוקת חשמל בעזה קראה לתושבים לצמצם ככל הניתן את השימוש בחשמל ולהעדיף מכשירים חלופיים, למשל כאלו הפועלים באמצעות גז.