תנאי החיים המחמירים בעזה מוסיפים לייאוש ולתסכול

7 באוקטובר, 2018. 29 שבועות, כחצי שנה, מאז החלו אירועי המחאה ליד הגדר בין רצועת עזה לישראל בהרג המוני של תושבי עזה, דומה שהאלימות שוב מסלימה. לפי משרד הבריאות בעזה, ביום שישי האחרון נהרגו שלושה פלסטינים בהפגנות בסמוך לגדר הרצועה, בהם ילד בן 12. ביום שישי שלפניו נהרגו שבעה פלסטינים, בהם בן 12 ובן 14, ובמהלך השבוע נהרג גם נער בן 15.

תנאי החיים הקשים, המחמירים, ברצועה, והקיפאון בשיחות על הסדרה בין ישראל לחמאס ועל פיוס פנים-פלסטיני, עוד מוסיפים לייאוש ולתסכול בקרב תושבי עזה. לקראת סוף השבוע האחרון הצבא דיווח על תגבורות לאזור הגדר, ויש מי שמנבא התקרבות של סבב נוסף של לחימה.

ישראל צמצמה את המרחב שהיא מקצה לדייגים מעזה להרחיק מהחוף, מתשעה מייל ימי לשישה מייל, ושר הביטחון מאיים בצעדי ענישה נוספים, המכוונים כלפי אוכלוסיית הרצועה. אלה מהלכים בלתי חוקיים, שהוכחו בעבר כחסרי תועלת. מה שנחוץ הוא ההפך. יש שורה של צעדים שבהם אפשר לנקוט כדי לשפר מידית את המצב ההומניטרי, לצד החלטות שייתנו סיכוי להתאוששות כלכלית, לשיפור מצב התשתיות ולמילוי המחסור הקשה ברצועה.

הסכמת קטאר לממן דלק שיאפשר את הרחבת הפעילות של תחנת הכוח המקומית תביא להקלה מסוימת במצוקת החשמל, אך שני מיליון תושבי רצועת עזה, רובם ילדים ובני נוער, ראויים לחיים בתנאים שהמאה ה-21 מאפשרת. הם נאלצים לשרוד במציאות של ארבע עד שש שעות חשמל ביממה, כשתשתיות תברואה ובריאות נסמכות על חלופות לא יציבות. הסגר הכבד והאלימות רק מרחיקים את כולנו מחיים של ביטחון ושגשוג.