סגירת מעבר כרם שלום – ענישה קולקטיבית

מעבר כרם שלום. צילום: גישה

12 ביולי, 2018. בצעד ענישתי גורף, שמסיג את האזור לאחור, לימי הלוחמה הכלכלית בתושבי רצועת עזה, ביום שני הודיעה ישראל כי תגביל מאוד כניסה של סחורה דרך מעבר הסחורות העיקרי לרצועה, כרם שלום. תתאפשר כניסה של דלקים, מזון, ציוד רפואי מסוים ותרופות, בהמות ומספוא. ישראל עוצרת כניסה לעזה של כל היתר: חומרי בניין, ביגוד, שמיכות ומזרנים, משאבות, חלקי חילוף, גנרטורים ועוד. הגדרת הפריטים המותרים כ"הומניטריים" ואת רשימת האסורים כחיונית פחות, מופרכת מעיקרה, בוודאי במצב העגום ממילא ברצועה. דומה ששוב ישראל מנהלת מאזן מינימום הומניטרי באספקה לתושבי הרצועה, כפי שהתיימרה בתחילת העשור.

1.רשות המעברים הפלסטינית קיבלה מישראל רשימה של הסחורה שהיא תאפשר להכניס לרצועת עזה. חמורה לא פחות היא ההחלטה להפסיק לחלוטין את תנועת הסחורה היוצאת, שנועדה לשיווק בישראל ובגדה המערבית או לייצוא לחו"ל.

2. כדי להבין את ההשפעה שתהיה לסנקציות שמטילה ישראל, אפשר לבחון את נפח התנועה הנכנסת בכרם שלום בחודש החולף. מתוך 6,819 משאיות סחורה ודלק שעברו במעבר במהלך יוני, כ-45 אחוז (3,048 משאיות) עומדות ב"קריטריונים" החדשים. כלומר, למעלה ממחצית מנפח הסחורות במעבר, הנחוצות לחיים תקינים, לא יוכלו להיכנס תחת המגבלות החדשות.

3.חומרי בניין מהווים כ-44 אחוזים מנפח הסחורה האסורה מעתה. הפסקה בהזרמתן תביא במהרה לעצירה בבנייה, כפי שקרה בחודשים שהובילו ל"צוק איתן" ב-2014, גם אז אסרה ישראל על כניסה של חומרי בניין. ההשפעה על אחוזי האבטלה תהיה דרמטית. כבר עכשיו שיעור האבטלה קרוב למחצית משוק העבודה. בעזה מחסור כרוני ביחידות דיור, חדרי לימוד, מרפאות.

4.במהלך יוני יצאו את כרם שלום 149 משאיות סחורה לשיווק בישראל ובגדה וגם לחו"ל. זאת כמות מזערית יחסית להיקף הסחורה שיצאה קודם ליוני 2007, כשהוטל הסגר המלא, אז יצאו למעלה מאלף משאיות בחודש.

5.פריד זקוט, מנהל איחוד תעשיות הבנייה ברצועה, סיפר לתחקירן גישה כי ההודעה מאתמול הביאה לעלייה מידית במחירי חומרי הבנייה, ובמיוחד המלט. אם עד אתמול טון מלט נמכר ב-490 שקל, היום כבר נמכר בסכומים שנעו בין 660 ל-800 שקל. זקוט מזכיר שהאטה או עצירה בענף הבניין משפיעה על ענפים תומכים כמו ריהוט, משווקי אלומיניום ועוד.

6.חסן שחאדה, בעלים של חברת בגדים, מעיד כי בעקבות ההחלטה התקשה הלילה להירדם. "אני עובד עם כמה חברות בגדה, בישראל ובסין. הטלפון שלי מצלצל בלי הפסקה מאתמול. הסוחרים בפניקה שלא יקבלו את הסחורה. אם המצב יישאר, ייגרמו לי הפסדי עתק, משום שבהסכמי העסקאות אני חתום על התחייבויות לשלם על כל פריט שיישאר אצלי במפעל. יש לי מאה עובדים במפעל, ועוד מאה שעובדים מהבתים, כמובן שהחלטה הזאת של ישראל תשפיע גם עליהם.

7. סולימאן זוערוב, חקלאי, עמד לשווק היום 2,000 ארגזים של בטטה. הוא אומר שהסחורה לא תימכר בעזה, בשל מחזור בביקוש, ולכן תרד לטמיון. "החקלאים הם המפסידים הגדולים מההחלטה הזו," הוא אומר. "הם השקיעו המון בגידול היבולים, וחיכו למכירה כדי להחזיר חובות והלוואות, ולהרוויח מעט. עכשיו לא נותר להם כלום".

8.בשל מצוקת החשמל יש בעיה מובנית בשמירת תוצרת חקלאית בחדרי קירור בעזה. המחירים בשוק בעזה צונחים, מחיר ארגז עגבניות ירד ביממה מ-80 שקל ל-60 שקל. אחמד אל אסטל, סוחר תוצרת חקלאית, אומר, עם זאת, "הבעיה היא שגם אם תהיה ירידה גדולה יותר במחירים, השוק המקומי יכול להכיל מקסימום 30 אחוז מהסחורות שהיו מיועדות לשיווק ולייצוא".

הבחירה של ישראל להתמודד עם אתגר עפיפוני התבערה באמצעות ענישה קולקטיבית, היא לא מוסרית ולא חוקית. המצב ההומניטרי ברצועה גם כך מחפיר, ורבים אומרים, אף מסוכן. הנזק שנגרם לחקלאי הדרום ולסביבה הוא חמור ומצער מאוד. פגיעה בתושבי עזה לא תתקן אותו.