לאחר חצי שנה של סבל מיותר, ישראל שוב תמכור לעזה את מלוא החשמל שביכולתה להעביר

משבר החשמל בעזה

משבר החשמל בעזה. צילום: גישה

*עדכון: ב-8 בינואר חזרה ישראל לספק את מלוא 120 המגה ואט שמכרה כל השנים, עד יוני 2017. התושבים מקבלים כעת שש שעות חשמל רצופות שלאחריהן נתק של עד 12 שעות.

3 בינואר, 2018. לאחר כחצי שנה שבה ישראל מוכרת לתושבי רצועת עזה רק כ-60 אחוזים מהיקף החשמל שהיא יכולה להעביר בתשתית הקיימת, מסתמן סוף למשבר המלאכותי. ב-11 ביוני 2017 קיבלה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החלטה לצמצמם את אספקת החשמל שנמכר לרצועה, זאת לנוכח בקשה של הרשות הפלסטינית. ב-19 ביוני החלה מיישמת את הצמצום. מאז נאלצו בתי החולים, בתי הספר, המפעלים והתושבים בבתיהם להתמודד עם אספקה של בין ארבע לשש שעות ביממה, ולא פעם, גם פחות מזה. התוצאה היתה מחלקות סגורות בבתי חולים, יותר מ-100 מיליון ליטר שפכים לא מטופלים שהוזרמו לים מדי יום, שיבוש חמור של חיי העסקים, הכלכלה, החברה והמשפחה.

על פי הערכות שונות, הביקוש לחשמל ברצועה נע בין 400 ל-500 מגה-ואט. 208 המגה-ואט שעמדו לרשות התושבים לפני המשבר הנוכחי אפשרו אספקת חשמל במחזורים של כשמונה שעות, שלאחריהן שמונה שעות נתק, כלומר כ-12 שעות לא רצופות ביממה. משמעות הדברים היא שמזה שנים, גם בתנאי "שגרה", כמות החשמל המסופקת לרצועה עונה על כמחצית מהצורך. תחנת הכוח ברצועה תלויה בדלק שנרכש בישראל או במצרים, והקווים שמספקים חשמל ממצרים מושפעים מהמצב הביטחוני הנפיץ באזור.

נזכיר כי גם אם הרשות הפלסטינית מבקשת לצמצם את אספקת החשמל, היד על השאלטר היא של ישראל ומשנענתה לבקשה היא שותפה ואחראית להרעה מכוונת של חיים, מהלך פוליטי שמושת על אוכלוסייה כמעין עונש קולקטיבי. מצב הומניטרי מדורדר בעזה הוא גם עניין ישראלי, הן מוסרית, הן מעשי והן חוקית, שכן, בין היתר, ישראל התחייבה בפני בג"ץ לשמור על רמת אספקת חשמל לרצועה שתבטיח שלא ייגרם אסון הומניטרי. גישה פנה במכתבים אל חברת החשמל, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שר הביטחון וראש הממשלה וביקש לדעת על השיקולים והמהלכים שהובילו לקבלת ההחלטה לצמצם את החשמל. עד כה, חצי שנה לאחר המעשה, התקבלה תשובה רק מחברת החשמל, ולכן נאלצנו לפנות לערכאות כדי לדרוש תשובות שלטעמנו ראוי כי יובאו בפני הציבור.

עוד ביולי פנתה קואליציה של 16 ארגונים, בהובלת גישה, בדרישה מהיועץ המשפטי בממשלה להנחות את הממשלה לבטל את החלטתה להקטין בכמות החשמל שהיא מוכרת לעזה. כבר אז הדגשנו כי ישראל אינה ספק שירות שנענה לבקשת לקוח. מתוקף השליטה הרבה שלה בכלל החיים בעזה היא אחראית לתקינות החיים של תושביה ועליה גם למצוא פתרונות כיצד להמשיך ולספק את מלוא החשמל וגם לדאוג לקדם את הגדלת כמות החשמל על מנת לאפשר לתושבים תנאי חיים סבירים. משהוסרה ההחלטה הנפסדת שלא לספק את מלוא היכולת, כעת הזמן של ישראל להוביל את כל השחקנים שמשפיעים על אספקת האנרגיה לרצועה – הרשות הפלסטינית, הממשלה בפועל בעזה, מצרים והקהילה הבינלאומית – בדרך המהירה למציאת פתרון למשבר החשמל המתמשך ברצועה.