שיקום, בנייה וצמיחה. מה השתבש?

אוגוסט 2016. מבצע צוק איתן השאיר ברצועת עזה הרס וחורבן בממדים חסרי תקדים. בתום הלחימה התכנסו בקהיר חמישים ממדינות העולם והודיעו על נכונותן לתרום מיליארדי דולרים לשיקום ההרס. ראשי מערכת הביטחון בישראל ובכירים בהנהגתה המדינית מצאו ששיקום הרצועה משרת אינטרסים ישראליים, ותמכו במהלך בהתלהבות.

בדו"ח במלאת שנתיים לתום הלחימה ולהקמת המנגנון לשיקום עזה (GRM) ארגון גישה סוקר את ההתקדמות האיטית מדי בבנייה מחדש של יחידות מגורים ושכונות שנפגעו, את זרימת חומרי הבניין לעזה והמגבלות שמוטלות עליה, את הפגיעה בתעשייה ואת השיקום החלקי שלה.

עמדת גישה היא כי על כל הצדדים לפעול כדי לדאוג לזרימה אפקטיבית של כל הנחוץ לבניית תשתיות קריטיות, השלמת החסך העצום ביחידות דיור והקמת התנאים לחיים כלכליים ותרבותיים תקינים. בעוד שבידי ישראל האמצעים לבחון את כל הסחורה הנכנסת לרצועה, עליה להימנע מפעולות שפוגעות בעבודה הרבה שעומדת בפני המעוניינים בשיקום במובנו הרחב, כפי שגם על שאר הגורמים המשפיעים להימנע מכך.

לדו"ח המלא​