פרסום חדש ביום האישה הבינלאומי: “חלומות בהמתנה” – השפעות הסגר על נשים ברצועת עזה

יום ד’, 7 במארס 2018:  לציון יום האישה הבינלאומי, מציג גישה ממצאים חדשים וניתוח של מצבן של נשים בעזה תחת הסגר. שוק העבודה הקורס ברצועה, סובל מעשרות שנים של מגבלות תנועה שמשיתה ישראל, מסגירתו המתמשכת של מעבר רפיח ומהסכסוך הפנים-פלסטיני, והתוצאה הדרמטית ביותר של כל אלה הם אחוזי אבטלה של כ-66 אחוזים בקרב נשים. לסגר שמטילה ישראל על הרצועה מזה למעלה מעשור, השפעות ייחודיות על חיי תושבות הרצועה ועל אפשרויות הפרנסה שעומדות בפניהן.

בפרסום גם התייחסויות לפגיעה בנשים בתחומים כחיי משפחה והשכלה, והסיכויים להתפתחות אישית ומקצועית. בנוסף לעלייה דרמטית של 200 אחוז בעשור האחרון במספר הנשים שמחפשות עבודה, מתברר גם כי נרשמה עלייה משמעותית בשיעור האבטלה בקרב נשים שמאחוריהן למעלה מ-13 שנות לימוד: מ-44.3 אחוז ב-2005 ל-68.9 אחוז ב-2017.

יותר מ-85 אחוז מהנשים בכוח העבודה מועסקות במקצועות שירות, כמו הוראה וסיעוד, השאר נוטות לעבוד במגזר השלישי, בעסקים קטנים ואף במקצועות שנחשבו בעבר ל”גבריים” כמו בנקאות, השקעות או ניהול. עם זאת, הקריטריונים הצרים של ישראל ליציאה מעזה אינם מכירים בעובדות המגזרים האלה כזכאיות לבקש היתרי יציאה לצורך מימוש הזדמנויות מקצועיות. כמו כן, מגבלות נוקשות על תנועת סחורות מעזה ואליה, כמו גם פעולות “שגרתיות” של ישראל במרחבים היבשתי והימי של הרצועה דחקו רגליהן של נשים ממגזרים שבהם היוו בעבר כוח עבודה, כמו חקלאות ודיג (אחוז המועסקות בהם צנח מ-36 אחוז ב-2007 ל-3 אחוז ברבעון האחרון של 2017); בנוסף, איסורים על הוצאת כבודת יד ומעברי חבילות דואר מונעים מנשים לעסוק במסחר בהיקפים קטנים.

דווקא כעת, כשברקע אזהרותיהם של בכירי המערכת הביטחונית מפני השלכותיה המסוכנות של קריסה כלכלית בעזה על כלל תושבי האזור, ראוי לעשות הרבה יותר כדי לכלול נשים בפיתוחה של כלכלת הרצועה ולחדול משיבוש תקינות החברה בה. על ישראל להכיר בנשות הרצועה כחלק מהמגזר היצרני ששואף גם לפתח שווקים מחוץ לעזה, ולאפשר לנשים לצאת מהרצועה, בכפוף רק לבדיקות ביטחוניות פרטניות, לשם הגשמת שאיפות אישיות ומקצועיות, לצרכים משפחתיים ולמען פיתוח עסקי.

לקריאת “חלומות בהמתנה”, לחצו כאן.