מעבר רפיח

picture_89מעבר רפיח שוכן על הגבול שבין רצועת עזה ומצרים, באזור העיירה רפיח שבדרום הרצועה, ומשמש בעיקר למעבר אנשים בין שני הצדדים.

מעבר אנשים דרך מעבר רפיח כיום
גרף תנועת אנשים דרך רפיח »
עזה מבפנים »

היסטוריה
המעבר נפתח בידי ישראל ב-1982, אחרי חתימת הסכם השלום עם מצרים, והופעל בידי רשות שדות התעופה. עד פרוץ האינתיפאדה השנייה בסוף ספטמבר 2000 היה מעבר רפיח פתוח כל שעות היממה, כמעט כל ימות השנה. אחרי כניסתו של הסכם אוסלו לתוקף ב-1994 הוסיף המעבר להתנהל בדומה בנוגע לתנועת אנשים, והחל גם לשמש לייבוא סחורות לרצועה ממדינות שונות. עם פרוץ אינתיפאדת אל אקצה הוטלו הגבלות שונות על העוברים ברפיח וצומצמו שעות הפתיחה שלו, וכתוצאה מכך חלה ירידה של למעלה ממחצית במספר העוברים בין רצועת עזה למצרים.

במסגרת "ההתנתקות" ב-2005 פינתה רשות שדות התעופה הישראלית את מסוף רפיח, ומעבר הסחורות לרצועה דרך רפיח נפסק. הסכם המעברים, שנחתם בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית בנובמבר 2005, קבע כי מעבר רפיח יופעל על-ידי הרשות הפלסטינית ומצרים, תחת פיקוח כוח של האיחוד האירופי. עם יישום ההסכם, הוסיפה ישראל לשלוט מהותית במעבר רפיח, באמצעות פיקוח על הנוסעים בו מתוך חדר בקרה בכרם שלום, שליטה במרשם האוכלוסין הפלסטיני שמכתיב את הרשאים לעבור ברפיח, ואפשרות להחליט על סגירת המעבר, באמצעות סירוב למלא את חלקה בהסכם וחסימת הגישה לרצועה לצוות הפיקוח האירופי.

מעבר רפיח הופעל על-פי הסכם המעברים עד יוני 2006, ובתקופה זו עברו דרכו בממוצע 40,000 אנשים מדי חודש בשני הכיוונים. עם נפילתו בשבי של החייל גלעד שליט באותו חודש, נסגר מעבר רפיח בהוראת ישראל, והמעבר נותר סגור 76% מהזמן בשנה העוקבת. החל מיוני 2007, עם תפיסת השלטון ברצועת עזה בידי חמאס, הוקפא יישום הסכם המעברים ומעבר רפיח נסגר, למעט מספר ימים מדי חודש או חודשיים בהם נפתח על-ידי מצרים למספר מוגבל של אנשים – בעיקר חולים ומלוויהם, בעלי תושבות או אזרחות זרה, בעלי אשרת כניסה למדינה אחרת ואלה שהצליחו להשיג תיאום מיוחד ממצרים. בעקבות מחאה ציבורית שהתעוררה במאי 2008, כאשר נודע שמקבלי מלגת פולברייט מעזה אינם יכולים להגיע ללימודיהם בארה"ב בגלל הסגר על עזה, הוסיפה מצרים לרשאים לנוע דרך רפיח קטגוריה של סטודנטים שהתקבלו ללימודים בחו"ל. פתיחות מוגבלות אלה אפשרו עד מחצית 2010 תנועה של 8% מרמת הצורך לתנועה במעבר.

ביוני 2010, בעקבות אירועי המשט הטורקי לעזה, הודיעה מצרים על פתיחת מעבר רפיח לתנועת אנשים באופן יומיומי. המעבר נשאר מוגבל לאותן קבוצות של אנשים שהוזכרו לעיל, למעט התיאום הישיר עם המצרים שהופסק לאחר שינוי השלטון במצרים שהחל בינואר 2011. בין יוני 2010 לינואר 2011 הגיע הממוצע החודשי של העוברים בשני הכיוונים במעבר רפיח לכ-19,000, מספר המהווה 47% ממספר העוברים דרך רפיח במחצית הראשונה של 2006.

בסוף מאי 2011 הודיעה מצרים על פתיחת מעבר רפיח באופן קבוע לכלל תושבי עזה הנושאים דרכון ותעודת זהות פלסטינית. כיום מעבר רפיח פתוח כל ימות השבוע ועוברים בו בין שלושים לארבעים אלף איש כל חודש בשני הכיוונים. בתקופת יישום הסכם המעברים (2005-2006) עברו במעבר 40,000 בממוצע כל חודש בשני הכיוונים.

למידע נוסף:
לקריאת הדו"ח "מעבר רפיח: מי מחזיק במפתחות?", מרץ 2009, לחצו כאן
לעיון בהסכם המעברים, נובמבר 2005, לחצו כאן
לנתונים רב-שנתיים של מעבר אנשים ברפיח – עשר שנים לסגר
גרף: תנועת אנשים במעבר רפיח