תמיד קוקה-קולה? לא כשמעבר כרם שלום סגור

בקבוקי קוקה-קולה. צילום: pixabay

בקבוקי קוקה-קולה. צילום: pixabay

מעבר כרם שלום סגור מאז 10 ביולי לתנועת רוב הסחורות הנכנסות וכל הסחורות היוצאות. כשמנסים להדגים את עומק הפגיעה של הסגירה בהיבטי חיים בעזה, מרבית המשקל ניתן בצדק למחסור האקוטי בדלק ובגז בישול, שמאיים על פעילות סדירה של בתי חולים ושל מתקנים חיוניים אחרים, ולהשפעה של ההחרפה במשבר החשמל. שוק העבודה הנאבק של עזה, שהתאפיין עוד קודם לסגירה בשיא של 53.7 אחוזי אבטלה, מקבל כאן עוד מהלומה קשה מנשוא. בנוסף, הסנקציות שמטילה ישראל משחקות בשוק השבוי של עזה באופן שמאיים להחריב את הכלכלה.

מפעל קוקה-קולה ברצועה, שהוקם ב-2016 ונחשב לאחת התקוות כמנוף לשיקום הכלכלה, בהיותו מעסיק של 200 עובדים, מושבת כבר חודש, בשל מחסור בגז CO2. גם המפעל המתחרה, מכה-קולה, המייצר מאז 2006 שתייה מוגזת ומשווק מים מינרליים, מושבת מזה כחודש בשל המחסור בגז, שמקורו בישראל, וגם בציוד ובפריטים נוספים, כמו בקבוקים, פקקים וקרטונים, שמיובאים מטורקיה ומירדן ונכנסים מכרם שלום. הסחורה הנחוצה לייצור ממתינה כרגע בישראל, יחד עם סחורות אחרות של בעלי ובעלות עסקים מעזה. בעלי המפעל נאלצים להוציא אלפי שקלים ביום, עלות האחסון, שמצטרפים לעול ההפסדים ולהיעדר ההכנסה. בימים כתיקונם מייצר מכה-קולה 3,000 קרטונים של בקבוקי שתייה ביום, אלא שכל המלאי נמכר ואי אפשר לייצר עוד. העובדים יושבים בחיבוק ידיים, ועוד מושפעים כ-400 עובדים נוספים, שעוסקים בשיווק ובמכירת תוצרת המפעל, כשיש כזאת.

וכשאין תוצרת מקומית, מי מרוויח? היצרנים ומשווקים מחוץ לרצועה, בעיקר מישראל. הצורך עדיין קיים, גם אם הסחורה יקרה מהתוצרת המקומית. סגירת כרם שלום היא צעד ענישתי גורף, שמסיג אותנו לאחור, לימי הלוחמה הכלכלית בתושבי רצועת עזה: חניקת הייצור המקומי ובניית הסתמכות כמעט מוחלטת על קנייה מבחוץ. ורק להזכיר: אין לכל זה כל קשר לביטחון. להפך.

פורסם בקטגוריה כללי, מעבר סחורות לעזה, מעבר סחורות לרצועת עזה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *