עשרה דברים שאפשר לעשות כדי לשפר את הכלכלה בעזה

 

באמצע 2007, כשהמעברים אל ומתוך עזה נסגרו בתגובה להשתלטות חמאס על הרצועה, אחד מפסי הייצור שהושבתו מיידית היה זה שייצר גלידה במפעל אל-עוודה. לפני כן, כ-60 אחוזים מתוצרת המפעל, שמייצר גם עוגיות, ופלים ועוד ממתקים, נמכרו בגדה המערבית. חמישה אחוזים נוספים נמכרו בישראל. הגישה לשניים מהשווקים החשובים ביותר נותקה באבחה, והייצור צנח. בעל המפעל, מוחמד תילבאני, העדיף לא לפטר עובדים ובמקום זאת ניסה לשמור את אחיזתו בשוק המקומי בעזרת מוצרים חדשים ושיווק יצירתי, וספג את ההפסדים.

סרטון הנפשה חדש של גישה (למעלה) מראה את השפעת המגבלות על חופש התנועה על החיים בעזה, במיוחד מאז 2007, דרך סיפורה של נור, דמות בדיונית, שפוגשת את הבעלים האמיתיים של מפעל אל-עוודה, ווילי וונקה של עזה.

רצועת עזה משמשת בית לשני מיליון תושבים, בהם צעירים רבים כמו נור וכן אנשי עסקים ויזמים כתילבאני. למרות המגבלות הרבות המוטלות כבר עשרות שנים על תנועת אנשים וסחורות, וביתר שאת מאז 2007, סיפורו של מפעל אל-עוודה הוא עדות הן לעמידות של הרצועה והן לפוטנציאל בה. המפעל שרד סגירת גבולות והפצצות וממשיך להציע תוספת מתוקה לחייהם של ילדים ומבוגרים.

למרות כמה שינויים במדיניות מאז 2007, ישראל ממשיכה להפעיל שליטה הדוקה על הרצועה ומחזיקה בהשפעה ניכרת על היבטים רבים בחיי היום יום של תושביה באמצעות שליטה ביכולת שלהם לנוע. מגבלות תנועה שמוטלות על אנשים ועל סחורות עוצרות פעילות כלכלית ופיתוח כלכלי, מונעות מתושבי הרצועה גישה להזדמנויות ואת הסיכוי להגשים חלומות ושאיפות.

התנאים הכלכליים ברצועה אינם גזירת גורל, אלא תוצאה של מדיניות. בהינתן שכמה מרכיבים של המדיניות השתנו במשך השנים, ברור שאפשר לעשות יותר כדי לשפר את המצב.

הדרישה העקרונית של גישה היתה ועודנה שבדיקות בטחוניות פרטניות יהיו התנאי היחיד לתנועת אנשים וסחורות דרך המעברים. הזכות לחופש תנועה היא, בפשטות, זכות בסיסית שאין להכחיש או למנוע. בלי חופש תנועה, זכויות רבות אחרות נמנעות, כולל הזכות להתפרנס בכבוד. גם מבלי לקחת בחשבון רפורמת מקיפות, שחייבות לקרות, הנה עשרה שינויים שחייבים לקרות באופן מיידי כדי לשפר את הפעילות הכלכלית בעזה.

  1. החזרת אספקת החשמל לעזה. כל בעל/ת עסק יכול/ה להעיד שבלתי אפשרי לנהל עסק עם אספקה מוגבלת של מים וחשמל. לפעמים מדובר על ההשלכות ההומניטריות של המצב, אבל המחיר הכלכלי לא מוזכר מספיק.
  1. מתן אפשרות למגוון גדול יותר של גידולים חקלאיים לצאת מעזה לשוק בישראל. כיום, מותר לשווק רק עגבניות וחצילים מעזה בישראל. למה? אין לדעת.
  1. הסרת מגבלות על כניסת פריטים חיוניים לתעשייה. ישראל קבעה רשימה מתארכת של פריטים שהיא מגבילה את כניסתם לעזה מפני שהם כביכול "פריטים דו שימושיים". הרשימה כוללת פריטים בסיסיים הנחוצים לתעשייה, כמו עץ ולכה לענף הרהיטים, וכן מכונות וחלפים לתעשייה.
  1. התרת יציאה של מזון מעובד וסחורות אחרות לישראל ולגדה. ניתן לשווק מזון מעובד (כולל גלידה ועוגיות) לחו"ל והסחורות עוברות דרך ישראל והגדה, אבל לא מתאפשר למכור אותן בישראל או בגדה. למה? אין לדעת. בנקודות זמן שונות הושמעו שיקולי ביטחון ושיקולים פיטוסניטריים לגבי הוצאת סחורות באופן כללי, ואז טיעונים אלה נעלמו… לא ברור למה סחורות מסוימות מותרות לשיווק ואחרות אסורות.
  1. התרת יציאת פועלים. הפועלים האחרונים שיצאו מעזה לעבודה בישראל עשו זאת באפריל 2006. למרות העובדה שמועצות מקומיות בדרום לוחצות לאפשר העסקת פועלים מעזה בעבודה חקלאית בקרבת הרצועה, זה לא קרה עדיין.
  1. חידוש היתרי סוחר שבוטלו והנפקת היתרים נוספים. כיום ישנם 703 היתרי סוחר בתוקף שמחזיקים סוחרים המעוניינים להיכנס לישראל ולגדה המערבית למטרות עסקים. בעבר, היו כ-3,600 היתרים תקפים והמכסה עומדת על 5,000 היתרים, אולם בפועל לא ניתנו היתרים ורבים אחרים לא חודשו או בוטלו בשל "שיקולי ביטחון" לא ברורים כחלק ממגמה רחבה יותר.
  1. הרחבת הקריטריונים ליציאה לשם מימוש הזדמנויות מקצועיות. הקריטריונים להגשת בקשה לצאת מהרצועה לצורך מימוש הזדמנויות מקצועיות צרים מאוד, ואינם לוקחים בחשבון נשים וצעירים, שלוקחים חלק באירגוני חברה אזרחית או עובדים/ות כיזמים או בעלי/ות עסקים קטנים. נדרשים סוגים שונים של פעילות כלכלית והשתתפות של אנשים רבים כדי ליצור כלכלה בריאה.
  1. שיפור התנאים במעבר כרם שלום. במשך שנים, סוחרים ישראלים ופלסטינים ביקשו ומבקשים מהרשויות לשפר את התנאים במעבר כרם שלום, מעבר הסחורות היחיד לרצועה על שני מיליון תושביה. הם דורשים פעולות כמו הקמת אזורים מוצללים וממוזגים במעבר, כדי לשמור על סחורות שעלולות להתקלקל, והגדלת הגובה המותר של משטחי סחורות כדי להגדיל את הרווחיות.
  1. הפסקת החרמות הסחורה בכרם שלום. הובאו לידיעתנו מספר מקרים שבהם סחורה שנרכשה על ידי סוחרים מעזה הוחרמה ממגוון סיבות. בכמה מקרים, הסחורה לא הוחזרה, ונגרמים הפסדים כבדים לקהילה העסקית הקטנה בעזה, שמתקשה לשרוד גם כך.
  1. הסרת המגבלות על אזורים בים וביבשה. ישראל שומרת על שליטתה באזורים בתוך המים הטריטוראיליים של עזה. היא מגבילה את מרחב הדיג לשישה מייל ימי (פרט לתקופות מוגבלות בשנה שבהן הדיג מותר עד תשעה מייל ימי). בנוסף, ישראל שומרת על שליטה בשטח של 300 מטר מגדר הגבול לתוך הרצועה, ומגבילה גישה לאזור זה (גודל השטח המדויק אינו ברור). אכיפת המגבלות האלה גובה חיי אדם ופוגעת בפרנסה: מדובר באזורים חיוניים לתעשיות הדיג והחקלאות. ישראל גם מרססת בקוטלי עשבים באזור החיץ ופוגעת כך ביבולים.

בקרו באתר הסרטון כדי לדעת עוד על הסיפור האמיתי של מוחמד תילבאני, ועל השפעות הסגר.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, וידאו, זכויות אדם, חברה אזרחית, חינוך, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *