מסעו של תות

שיחי תות בחממה ברצועת עזה. צילום: גישה

באוקטובר 2014, בצל החורבן של "מבצע צוק איתן" ולראשונה מאז הטלת הסגר על עזה ביוני 2007, ישראל התירה שיווק מצומצם של תוצרת חקלאית מהרצועה בגדה המערבית. אחד היבולים החקלאיים שהותרו לשיווק הוא תות השדה. שיווק חקלאי מוצלח מחולל תנועה בכלכלה – מקומות עבודה, כסף למערכת, מערך קשרים עסקיים – והוא בעל משמעות בעזה, בגדה ובישראל (כשמתירים זאת). הכלכלות של ישראל ושל פלסטין כרוכות זו בזו ממילא; הוכח שחיזוק קשרי העבודה והמסחר טוב לשתיהן.

לצד האישור העקרוני שנתנה ישראל לשיווק תותים מעזה לגדה, מדי שנה משרד החקלאות לוקח על עצמו להנפיק אישור מעשי להתחלת השיווק. בעונת שיווק התותים של חורף 2015-2016, הרשויות בישראל סירבו תחילה לאפשר שיווק של תותים בגדה, מסיבה עלומה. רק בינואר 2016, כששיא עונת התותים כבר חלף, ובהמשך למכתבים ששלח "גישה" למשרד החקלאות ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), חוּדש שיווק התותים. האיחור הביא כמובן להפסדים בקרב חקלאים בעזה. לעומת זאת, בשנה שעברה החל שיווק התותים בגדה כבר בתחילת דצמבר, מה שהביא להכפלה פי שמונה בכמות ששווקה (מ-94 טון בשנה הקודמת ל-750 טון). גם השנה טרם פורסם מועד תחילת השיווק, מה שיוצר אי ודאות בקרב חקלאים וסוחרים, מהם נדרשת השקעה כספית ניכרת ומאות שעות עבודה כשאין ערובה שיוכלו למכור במועד. החלטת משרד התחבורה להגביל תנועת משאיות אל וממעבר כרם שלום בשעות מסוימות ביום, שעלולה להיכנס לתוקף בנובמבר הקרוב, עשויה גם היא להשפיע על היקף שיווק התותים בעונה המתקרבת.

לאור היקף והצלחת שיווק התותים בשנה שעברה, סיפר לגישה אחמד שאפי, חקלאי ויו"ר אגודה שיתופית חקלאית בעזה, חקלאים ברצועה החליטו השנה להקדיש שטח חקלאי נרחב יותר לגידולם (900 דונם לעומת 520 דונם בעונה הקודמת), זאת בתקווה שישראל תתיר שיווק תותים לגדה ולחו"ל במכסה מורחבת. בין היתר, 15 דונם תותים נזרעו בתלייה בחממות, שהוקמו בשנה שעברה בסיוע USAID. שיטת הגידול בתלייה מייצרת כמות גדולה יותר של תוצרת על כל דונם (8-10 טונות לדונם לעומת שלושה). במובן זה, השיטה מהווה פתרון חיוני, לאור מגבלת השטח ברצועה. לא רק צפיפות האוכלוסין והצורך בבנייה למגורים מביאים לנגיסה בשטחים החקלאיים, גם ריסוסים של חומרי הדברה שמבצעת ישראל בסמוך לגדר, שלא פעם נישאים ברוח ומזיקים לשטחי גידולים באזור. קטיף התותים צפוי להתחיל השנה בסוף נובמבר, והסוחרים נערכים להתחיל לשווק מחוץ לרצועה כבר ב-1 בדצמבר.

שאפי מספר כי בחודשיים האחרונים התקיימו שתי פגישות בהשתתפות נציגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, המתאם החקלאי בארז, ראשי העמותות החקלאיות ומומחים נוספים לכלכלה מהרצועה, ונציגים של הקהילה הדיפלומטית. אחת הנקודות שהועלו נגעה לאיסור שמטילה ישראל על שיווק מעזה לישראל. ראשי העמותות החקלאיות מעזה דרשו לאפשר שיווק תותים לישראל והזכירו שרצועת עזה קונה סחורות מישראל בשווי עשרות מיליוני שקלים, בעוד ישראל קונה מעזה סוגי גידולים ספורים בכמויות קטנות בלבד.

הגבלת השווקים לתוצרת הרצועה מהווה אתגר אחד מרבים שמולם מתמודדים חקלאים וסוחרים מעזה כתוצאה ממדיניות ישראלית. כבכל ענף אחר של הכלכלה ברצועה, נושא היתרי היציאה מעזה הוא בעל חשיבות מכרעת למשווקים ולראשי העמותות החקלאיות. בידי ארבעת ראשי העמותות החקלאיות בעזה אין כרגע היתרי יציאה מהרצועה, היתרים שלהם הם זקוקים כדי לנהל את עסקיהם: רכישת ציוד חקלאי מתקדם וציוד אריזה, חתימה על חוזים מול קניינים ומשווקים, פיקוח על שינוע הסחורות, גביית כספים, ועוד. כך, למשל, כדי לייצא תותים לאירופה, על המשווקים או נציג מטעמם להגיע למשרד האוצר ברמאללה לצורך הנפקת תעודה המעידה שגידוליהם עומדים בסטנדרטים של האיחוד האירופי. אחד מראשי העמותות החקלאיות, ע'סאן קאסם, סיפר לגישה שהמשווקים הבכירים הוזמנו להשתתף בתערוכה חקלאית שתתקיים בהולנד ב-4 בנובמבר, אך טרם קיבלו היתרים לצאת. ההשתתפות בתערוכה הכרחית להגדלת היקפי המכירות בחו"ל וליצירת קשרים עם סוחרים באירופה.

גם מצוקת החשמל ברצועה מערימה קשיים רבים על החקלאים. לשם השקייה יש צורך באספקת חשמל סדירה בשעות המתאימות. כדי לכסות על המחסור בחשמל חקלאים נדרשים להפעיל גנרטורים, הוצאה כספית עודפת. לאחרונה עלו כמה יוזמות בקרב החקלאים לשימוש באנרגיה סולארית, ונבדקות אופציות למימון מצד קרנות בינלאומיות. כמובן שגם המעבר לשימוש בחשמל סולארי תלוי בשיתוף פעולה מצד ישראל, המעכבת ומונעת את התפתחות התחום ומפחיתה מכדאיות ההשקעה בו.

קאסם מסר שההגבלות שמטילה ישראל על כניסת חומרי הדברה ודשנים פוגעות אף הן באיכות התותים. ישראל מתירה רק לדשנים בריכוז נמוך להיכנס לרצועה. דשנים איכותיים יותר היו מאריכים את חיי המדף של התותים, ולהערכת המומחים, מעלים את תפוקת השדות בכ-25 אחוזים. ראשי העמותות החקלאיות עדיין מחכים לתשובת הרשויות בישראל על מכתב שבו ביקשו להכניס לרצועה חומרי הדברה ודשנים שכניסתם מנועה בגלל שתויגו כפריטים "דו-שימושיים".

זמן השינוע הארוך של הסחורות, נגזרת נוספת של המדיניות הישראלית במעבר כרם שלום, פוגע אף הוא באיכות התותים. בדומה לכל סחורה אחרת המותרת ליציאה מעזה, משלוחי התותים מעוכבים במעבר וממתינים פרקי זמן ארוכים בשמש. יש דיווחים כי המשא ומתן, שנגרר שנים, בדבר הקמת סככת-צל במעבר, מוביל סוף סוף לעבודות הקמה של סככה כזאת. בהיעדר האפשרות להוציא משאיות מעזה – רק משאיות ישראליות רשאיות להסיע סחורה אל תוך ישראל, לאחר שנפרקה מהמשאית הפלסטינית שהביאה אותה לכרם שלום – המשווקים תלויים במחירי השינוע שנקבעים על ידי חברות הובלה חיצוניות. עלות הובלת משאית תותים דרך מעבר כרם שלום אל חברון או טול כרם, כולל עלויות מיסוי והעמסה, תעלה למשווק בין 3,000 ל-3,500 שקל.

החלטת ישראל להתיר שיווק של תוצרת חקלאית מעזה בגדה היתה צעד משמעותי עם פוטנציאל של שיפור כלכלי, אך אפשר לעשות הרבה יותר. הרחבת התוצרת החקלאית המותרת לשיווק בישראל, חופש תנועה למשווקים חקלאיים מעזה, הסרת המגבלות על הכנסת חומרים הכרחיים לגידולים וייעול ההתנהלות סביב הוצאה של משלוחי הסחורה החקלאית מהרצועה אל השווקים השונים – אלה הכרחיים לא פחות להתפתחות וצמיחה של ענף החקלאות, ואיתו הכלכלה בעזה. על ישראל לגבש מדיניות עקבית, שקופה והוגנת, תוך שיתוף פעולה עם המגדלים והסוחרים בעזה, כדי לאפשר להם לתכנן ולתאם שיווק תוצרת מחוץ לרצועה, ובה גם את התותים בעלי המוניטין שגדלים ברצועה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, גישה מציגה: תותים במבצע, זכויות אדם, יצוא מעזה, מדד השליטה, פיתוח כלכלי, שיווק סחורות מעזה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *