אור השמש

מתקנים סולאריים ביתיים על גג בעזה

בתוך הטרגדיה הבלתי נגמרת שהיא תשתית ואספקת החשמל ברצועת עזה, עולה מדי פעם, כמו נקודת אור זעירה, האפשרות להשתמש בטכנולוגיות חלופיות, בעיקר סולאריות, כדי לספק אנרגיה לשני מיליון תושבי הרצועה. תחקירני גישה בדקו מה נעשה בפועל כדי לממש את האפשרות הזו. מתברר כי מכירות פאנלים סולאריים בעזה אכן הוכפלו בתוך שנה, וגם, שכמו בכל תחום בעזה כמעט, גם כאן משטר ההיתרים שמטילה ישראל מעכב ומונע התפתחות חיובית בקצב רצוי.

משבר החשמל, שהוחמר על ידי החלטת הרשות הפלסטינית לקצץ בתשלום על החשמל המועבר לרצועה וההפחתה בעקבות כך של כמות החשמל שמעבירה ישראל, גרמו לרבים לחפש מקורות אנרגיה חלופיים. מערכת סולארית נתפשת כאלטרנטיבה מוצלחת לגנרטורים שנמצאים בשימוש בעזה; אלה פועלים על סולר יקר ומזהם, נשחקים מפעילות יתר, מרעישים וגורמים לתאונות רבות.

דוגמה אחת לשיפור שמערכת סולארית יכולה להביא היא חברת הטכנולוגיה מוטאורין ("מפתחים" בערבית). רים אל-עויטי וח'ליל סלים, בעלי החברה, מעסיקים 38 אנשים בפיתוח אפליקציות. הם נעזרו במימון חלקי שלUSAID  להתקנת מערכת סולארית בעלות של 12 אלף דולר במשרדים שלהם, למעשה מחסנים שהוסבו למשרדים, אליהם עברו לאחר שהבניין בו החברה שכנה הופצץ ונחרב כליל בסבב הלחימה של 2014. סלים אומר שבעזרת המערכת הזאת, החברה מצליחה להתגבר על בעיית החשמל בעזה, לעבוד באופן רציף ולסיים פרויקטים בזמן. החברה זכתה בכמה פרסים על העבודה שלה. למרבה הצער, סלים ואל-עויטי לא קיבלו היתרים לצאת מעזה כדי לקבל אותם.

כמה ארגוני חברה אזרחית ובנקים החלו להציע הלוואות בריבית נמוכה למעוניינים בהתקנת מערכת סולארית ביתית, והאפשרות הזו הביאה לזינוק בביקוש. מונא אל עלמי, מנהלת ארגון פאתן, שמציע מיקרו-מימון למטרות חברתיות בעזה, מספרת שהארגון מציע הלוואות של עד 5,000 דולר להתקנת מערכת סולארית על הגג ומימון של עד 1,000 דולר לקניית מערכת קטנה יותר, שאינה מצריכה שטח גג, למתגוררים בבנייני דירות. בסך הכל, הייבוא של לוחות סולאריים לעזה עלה ב-103 אחוז בשבעת החודשים הראשונים של 2017, לעומת התקופה המקבילה ב-2016.

מערכות סולאריות פרטיות אינן תחליף מספק לאספקת רשת חשמל יציבה ומתקדמת, תשתית שעזה זקוקה לה נואשות. אבל מערכות כאלה יכולות להקל, ולו באופן חלקי, על המצוקה שחווים אנשים פרטיים, עסקים קטנים ומוסדות ברצועה, בגלל היעדר החשמל. כמה ארגונים בינלאומיים החלו לקדם פרויקטים כאלה שיספקו תוספת חשמל לבתי חולים, לבתי ספר ולאוניברסיטאות, ולמתקני תשתיות, וחברת החשמל בעזה מקדמת פרויקט פיילוט של חיבור אלף בתים למערכות סולאריות.

המגמות החיוביות האלה נתקלות במכשולים רבים. משיחות עם סוחרים שמוכרים מערכות סולאריות בעזה עולה כי בעיה מרכזית היא המגבלות הישראליות על הכנסת סוללות לרצועה. את הפאנלים עצמם אין בעיה להכניס, אולם הסוללות והשנאים מחייבים תיאום מיוחד, מכיוון שהם נחשבים לפריטים דו שימושיים. סוללות ליתיום וסוללות יעילות אחרות, ישראל אינה מאפשרת, ככלל, להכניס. לכן, מערכות סולאריות שפועלות בעזה נאלצות להשתמש בסוללות יבשות בלבד, שאיכותן נמוכה יותר. הן מחזיקות מעמד רק שנה, במקום עשר ואפילו 15 שנה, כמו סוללות מתקדמות יותר. המגבלה הזאת גורמת לרבים להסס לפני שהם מבצעים את ההשקעה הכרוכה ברכישת מערכת סולארית. אל-עלמי אומרת שהביקוש להלוואות שהארגון שלה מציע קטן מהצפוי, גם בגלל החששות מעיכובים בהכנסת המערכות מהצד הישראלי. מכשלה נוספת היא המצב הכלכלי הקשה ברצועה לאחר קיצוץ המשכורות לעובדי הרשות הפלסטינית והוצאת אלפים מהם לפנסיה מוקדמת. המשבר הכלכלי גורם למשפחות רבות להסס לקחת הלוואות, אפילו בתנאים מועדפים.

מוחמד אל-עלמי, סוחר מערכות סולאריות ברצועה, מסביר שכשהוא מזמין חלקים מסין, הוא ממתין שלושה חודשים עד שהם מגיעים לעזה. אל-עלמי וסוחרים אחרים אומרים שהם חוששים לקחת סיכון בהזמנת כמויות גדולות של חלקים שעד שיגיעו וכניסתם תתואם, לקוחות עלולים לבטל הזמנות. סוחרים חוששים גם שהרשויות בישראל יחליטו לפתע להטיל מגבלות נוספות על הכנסת חלקים שונים. במקרים רבים, משאיות שמובילות פאנלים, שנאים וסוללות לעזה מוחזרות על עקבותיהן בצד הישראלי ללא הסבר, והסחורה מתעכבת ולא מגיעה ליעדה. כל עיכוב כזה, כמובן, משית על היבואנים הוצאות נוספות ופוגע בסיכויים להשתמש באנרגיה סולארית כמקור משמעותי לאספקת חשמל בעזה.

וכך, בנוסף לכל המכשולים האחרים, גם תחום כזה, שלכאורה יכול היה לסייע בפתרון בעיה קריטית המשפיעה קשות על חייהם של מאות אלפים, נותר רחוק מהפוטנציאל שלו. וזה קורה גם מכיוון שברירת המחדל בהתנהלות הישראלית כלפי עזה היא לעכב, לשתק ולהקשות, לגמרי לא בהכרח משיקולי ביטחון. שיקולי ביטחון לבדם ממילא אינם סיבה למנוע מכלל האוכלוסיה נגישות לטכנולוגיה שתאפשר להם חיים מודרניים תקינים. למרות הצהרות חוזרות ונשנות על ההתגייסות לשקם את עזה – במציאות מיושמים כללים שמדכאים יזמות, ומעכבים צמיחה ותקווה.

פורסם בקטגוריה חברה אזרחית, חשמל, מביטים קדימה, מדד השליטה, מעבר סחורות לעזה, פיתוח כלכלי, תשתיות בעזה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *