לא כולל שירות

מבט צפונה מהעיר עזה. צילום: קרל שמברי

מבט צפונה מהעיר עזה. צילום: קרל שמברי

בשבוע שעבר, ביומו האחרון של מושב החורף של הכנסת, עבר בקריאה שנייה ושלישית "חוק שירות אזרחי" – שילוב של הצעת חוק ממשלתית עם הצעת חוק פרטית של הח"כים אמיר אוחנה ודוד ביטן. בין היתר קובע החוק כי מי שיהיו רשאים לארח מתנדבים ומתנדבות לשירות לאומי יהיו רק מי שעיסוקם "באספקת שירות או טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל, לרבות לתושבי ישראל באזור". כלומר, יהודים משני צדי הקו הירוק – כן; פלסטינים – לא. בנוסף, מציין החוק כי גוף "שעיקר מימונו מתרומות מישות מדינית זרה" יידרש לאישור השר הממונה על הרשות לשירות אזרחי. סימון די צר של קמצוץ ממאות הארגונים שמארחים כיום כ-17 אלף מתנדבים לשירות לאומי. ארגון גישה מסומן בקומץ הזה.

ע', שמסיימת בימים אלה את השירות האזרחי שלה בגישה ונקלטת כעובדת מן המניין, תהיה לפיכך המתנדבת האחרונה שמגיעה לעבוד איתנו במסגרת שירות אזרחי. היא חברת צוות אהובה ומוכשרת, שעושה עבודה משמעותית. קשה להבין מדוע נדרש ניסוח מיוחד בחוק שמסדיר לראשונה את השירות הלאומי, שכל מטרתו למנוע שירות של צעירים כמו ע', הבוחרים להקדיש שנה או שנתיים מחייהם לעבודה בארגוני זכויות אדם.

הבחירה של צעירות ישראליות להתנדב באירגון זכויות אדם תואמת את השקפת עולמן. זו כוללת גם נכונות לבחון בעין ביקורתית החלטות של גופים במדינה, מתוך אכפתיות ומחויבות לעתיד המקום שכולנו חיים בו. הכרנו כך עד עכשיו שלוש צעירות מרשימות שבחרו במסלול הזה, למרות שמן הסתם עמדו לפניהן דרכים ומקומות נוחים יותר להעביר בהם את השנים האלה.

נחזור ונדגיש שהנושא אינו תקני שירות לאומי, אלא רצון ליטול את הלגיטימיות מפעילות ומחשיבה שאינן תואמות את הקונצנזוס, לסמן ארגוני חברה אזרחית, ובמילים מכובסות פחות: רדיפה פוליטית. מדובר כאן גם במסר לצעירים ולצעירות בישראל, שחשיבה ביקורתית ופעילות המבקרת את הממשלה, אינן רצויות ועלולות לסמן אותם אישית.

ארגון גישה ימשיך לפעול, עם או בלי תקן שירות אזרחי. נמשיך להצביע על הכשל המוסרי ועל חוסר התועלת שבסגר על רצועת עזה, ועל הפגיעה המתמשכת בזכויות היסוד של שני מיליון נשים, גברים וילדים ברצועה. פעילות הארגון לא תיפגע מחוק הנוגע לתקן בודד אצלנו, אבל החברה הישראלית תספוג פגיעה ביכולתה לדון ולהתווכח על נושאים מהותיים, הנוגעים לחיים ולמוות, ולעתיד של כולנו. פגיעה בבסיס הדמוקרטי של החברה בישראל.

פורסם בקטגוריה זכויות אדם, חברה אזרחית, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *